השקעה לטווח ארוך או קצר?
הרב דב קדרון
כתובות עט ע"א
בגמרא מפורטות כמה דוגמאות של וויכוחים שיכולים להתעורר בין בעל לאשה בשאלה מה לקנות בכספיה של האשה, ונאמר שאם צד אחד רוצה לקנות קרקע והשני בתים – קונים קרקע, כי זוהי השקעה טובה יותר, שיש בה רווח והנכס לא מתקלקל.
כך גם כותב הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ה הלכה יב) לגבי כל אדם:
ולא ימכור שדה ויקנה בית
משמע ששדה היא ההשקעה הטובה ביותר. אולם הגאון הרוגוטשובי הקשה על כך מהגמרא במסכת חולין (פד,א) שם דורשים מהפסוק (משלי כז, כו): "וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים": "לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים, ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה", ומסביר רש"י שעתודים הם צאן שיש לו מהם חלב לפרנסה וגיזין ללבוש, ונראה משם ששדה אינה נחשבת להשקעה הטובה ביותר, אלא צאן.
ייתכן ששני המקורות עוסקים בשני סוגי השקעות. שדה היא השקעה לטווח ארוך, עם סיכון קטן, כאשר הנכס קיים ולא יכול להיאבד, ולעומת זאת צאן היא השקעה לטווח קצר עם פוטנציאל רווחים גדול. אדם שרוצה לייצר הון בסיסי להשקעה בזמן קצר – כדאי לו להשקיע בצאן, ולאחר שיהיה לו את ההון הזה, לטווח הארוך, כדאי לו להשקיע אותו בשדה.
