"להיראות כשוטה" לכבוד אביה?

הרב דב קדרון

כתובות עא ע"א

בעל שהדיר את אשתו שתעשה מעשי שטות, כגון שתמלא עשרה כדי מים ותשפוך לאשפה – חייב לגרשה אם היא רוצה בכך, ולשלם לה את כתובתה.

מכאן מביא בעל שו"ת תורה לשמה (סימן ער) ראיה לגבי אב שמתוך בדיחות הדעת גזר על בנו הגדול לעשות מעשה נערים, לרכוב על המקל בחצר וכיוצא בזה, שהוא מעשה ילדים קטנים, והבן התבייש לעשות מעשה שטות כזה, שאינו חייב לכבד את אביו בעניין כזה, כשם שאשה אינה חייבת לכבד את בעלה בעניין שגורם לה להיראות כשוטה.

מכאן למד הגר"ע יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק ח', חלק יורה דעה סימן כב) שאבא המבקש מבתו שלא תנשא כדי שתעזור לו, אין הבת חייבת לשמוע לאביה בעניין זה, ולא זו בלבד אלא אף צפוי לו עונש מן השמים, כי צער הגוף לא ניתן להימחל. בזה הוא חולק על דברי שו"ת תורה לשמה (סימן רסו) שכתב, שמכיוון שאין האשה מצווה על פריה ורביה, צריכה לשמוע לקול אביה, כי מצוות כיבוד אב היא מן התורה.

ואכן, פסק זה תמוה, שהרי נפסק להלכה שמצוות כיבוד אב נעשית משל אב ולא משל בן, כלומר שהבן לא צריך להוציא מכספו עבור מצווה זו, וכל שכן שלא צריך להפסיד את חיי המשפחה שלו בשביל מצוות כיבוד אב.