הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

כתובות נט ע"ב

תלמוד בבלי כתובות נט, ב:

מתני'. ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר. הכניסה לו שפחה אחת - לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת...

תלמוד ירושלמי כתובות ה, ו:

מתני': אילו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומיניקה את בנה ומצעת המיטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אינה מבשלת ולא מיניקה את בנה שלש אינה מצעת את המטה ארבע יושבת בקתידרא רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום: גמ' תני שבעה גופי מלאכות מנו והשאר לא צרכו חכמים למנותן. מניקה את בנה. אמר רבי חגיי לא אמר אלא בנה הא תאומים לא ולמה אמר בנה שלא תיניק בן חבירתה כהדין דתני אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו של חבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה.

התלמוד הירושלמי בראש ובראשונה מסביר שהאישה אחראית על כל נושא הבית. ובנוסף הוא מאיר שתי הארות חשובות

הראשונה הוא שהבעל אין לו סמכות להרחיב את התחייבויות ההדדיות למישורים רחבים יותר. לבעל אסור לכוף את אשתו שתפעל לטובת מישהו אחר.

הארה שנייה היא שגם הבעל יכול לתבוע מהאישה שלא תניק את בן חברתה. הרעיון פה הוא שאי אפשר להיות צדיק על חשבון אחרים. האישה צריכה לשמור את כוחותיה כדי לבנות את הבית.