האם מותר להגיה ספרים מסברא?
מכות ד ע"א
"חיישינן לשלשה לוגין שאובין שלא יהו במקום אחד".
כתב רש"י: אי אפשר לשלשת לוגין כו' - לא גרסינן דהא ודאי אפשר אלא חיישינן לשמא וסיפא דמילתא מוכחא דמשום שמא הוא דאמרינן לקמן טעמא משום דמוקמינן גברא אחזקיה.
משמעות דברי רש"י שהיתה לפניו הנוסחה שהביא ב'דיבור המתחיל', והוא הקשה עליה.
וכתב בחידושי הרמב"ן:
"ובעיקר כלהו נוסחי גרסי' אי אפשר לג' לוגין שלא יהו במקום אחד, ורש"י ז"ל מעביר עליה קולמוס, דהא ספק הוא כדאמרי' לקמן אוקי תרומה אחזקתה כו', ויש לפרש דבכל דבר שהוא רחוק שייך האי לישנא וה"ק אי אפשר לומר שלא יהיו ג' לוגין במקום אחד בנוהג שבדבר, אלא יותר קרוב הוא שג' לוגין במקום אחד עומדין וחוששין לדבר המצוי, ומצינו כיוצא בו...".
דבר ראשון קבע הרמב"ן שבכל הנוסחות שבדק, הגירסה היא "אי אפשר".
דבר שני הוא מתרץ את קושית רש"י, שמשמעות הביטוי 'אי אפשר' אינה שאין הדבר אפשרי כלל, אלא שחזקה שהדבר לא קרה. וברוב עניני ההלכה אין צורך בוודאות מוחלטת, אלא סומכים על החזקה.
הרמב"ן לשיטתו. שכן כתב הרמ"א בשו"ע יו"ד רעט, א: "ואין להגיה שום ספר על פי הסברא, כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות".
וציין הגר"א לדברי הרמב"ן במסכת בבא בתרא דף קלד ע"א: "והוצרכתי לכתוב זה מפני שיש מקשים... עד שמחקו מן הספרים 'לי' וגרסי... וכבר כתבנו מפורש מן הגמ' שאין זה כלום (אין זו קושיה), והגהת ספרים בסברא עבירה גמורה וראוי לנדות עליה".
וכך כתב הרמב"ן במקומות נוספים:
בחידושי הרמב"ן מסכת כתובות דף נג ע"ב:
"ופרש"י ז"ל היה יותר מחוור אילו היתה גירסתו כתובה בנוסחאות אבל להגיה הספרים אי אפשר".
בחידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף עא ע"ב:
"ויש מרבותינו הצרפתים ז"ל שכתבו לא גרסינן מדרבנן דמדאוריתא היא, וזה נראה שהיה נכון אלא שהגמ' מכחישתו ואין שומעין להגיה הספרים".
חידושי הרמב"ן מסכת בבא בתרא דף ט ע"ב:
"ויש שמחליף וגורס ודילמא טומאת בגדים שאני כלומר שאין למדין אדם מבגדים ואפי' מבגדים שאינו לובשן, ואין שומעים לו להגיה הספרים".
חידושי הרמב"ן מסכת בבא בתרא דף כג ע"א:
"וכתוב בכולהו נוסחי עתיקי ומישט שלשים ריס ותו לא, ומגיהי ספרים מעברי עליה קולמוס דאפילו אמרת משום מישט... ואין אנו שומעין להגיה".
דברים חריפים ברוח זו כתב ר"ת בספר הישר חלק התשובות סימן מד (תשובה לרבינו משולם):
"אשר כתבת, עיקר על הגירסא שלא לצורך ולא מחמת קושיות נפלאתי עליך
כי המגיהים [שלא] לצרכָה
אינם בכלל ברכָה
ולא זכָה, לשכר תרומת הלשכָה
ומגיהי חִנָּם
בעיני דִּינָם
למדורי גֵּהִינָם.
לא דייך [אלא] שנשתנית מכל שאר המגיהים כי הפשוטות לקחת.
ויש לך לדעת שמי שכתב מנה ימים וקדש החדש דווקא כתב, ובעל התלמוד כתבו, שתלמידים המגיהים אינם מגיהים דברים של תימה.
ואפילו היתה גירסת מלכותך כן, ליסטים שכמותך כיבשוה".
ועדיין, קיימת דרך להגיה מסברא, כדברי הפתחי תשובה שם ביורה דעה סימן רעט ס"ק ג: "ואין להגיה - עיין בתשובת יד אליהו סימן כ"ז הביא בשם הרמב"ן פרק יש נוחלין דראוי לגעור על זה וכתב דהיינו כשרוצה למחוק הנוסחא הישנה ולהעמיד נוסחא אחרת ע"פ הסברא זו אין נכון אבל להעמיד שניהם ולכתוב בצדו סברתו אינו בכלל זה".
