שותפות מתבטלת במות שותף?

הרב דב קדרון

כתובות לד ע"ב

בגמרא נאמר שאם אדם שאל פרה מחברו ומת באמצע תקופת השאלה, יורשיו זכאים להמשיך להשתמש בפרה עד סוף הזמן, כי הם יורשים ממנו את הזכות הזו.

המהר"ם מרוטנבורג למד מכאן שגם כאשר אחד משני שותפים מת – זכאים יורשיו להמשיך את השותפות כהמשך של שותפות אביהם. אולם להלכה פוסקים המחבר והרמ"א (חו"מ קעו,יט) שכאשר מת אחד מהשותפים – בטלה השותפות או העסק, אף על פי שהתנו מראש שהשותפות תימשך עד זמן קבוע.

בעניין הזה שאל רבנו האר"י את מרן הבית יוסף (שו"ת אבקת רוכל סימן קלו) מה הדין בשותף שהפליג בספינה עם הסחורה של השותפות, ומת תוך כדי ההפלגה והטילוהו אל הים, ולאחר מכן גם הסחורה טבעה או נפסדה, האם יוכל השותף השני לגבות את החלק שלו מיורשיו של השותף שמת.

על כך ענה לו הבית יוסף שהשותף שנשאר בחיים אכן גובה את המגיע לו מיורשי השותף שמת, כי השותפות לא מתבטלת אוטומטית, אלא ההלכה היא שכאשר מת אחד השותפים רשאי השותף השני להחליט שהוא רוצה לפרק את השותפות מיד, בטרם הגיע הזמן שקבעו מראש, אבל כל זמן שלא הייתה החלטה כזו, השותפות ממשיכה גם לאחר מותו של השותף. אמנם בעל פתחי תשובה (ס"ק כה) כותב שדין זה של מרן הבית יוסף צריך עיון רב.