מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
תאונות דרכים
"הזורק את האבן לרשות הרבים והרג - הרי זה גולה". מדוע יש הזורק אבן לרשות הרבים הוא כרוצח בשגגה, היה לו לעלות על דעתו שברשות הרבים מסתובבים אנשים, ויש סיכון רב שהוא יפגע באדם, ויש לראותו כמזיד? תשובת רב שמואל בר יצחק שאין מדובר בזריקת אבן אלא מדובר באדם שסותר את כותלו בלילה לאשפה. אשפה זה כינוי למקום בו אנשים היו עושים את צרכיהם. ועדין קשה אם מדובר על מקום שנמצאים בו אנשים רבים "פושע הוא? ואי לא שכיחי בה רבים אנוס הוא! ". מסביר רב פפא שמדובר בזורק אבן ביום ולאשפה בה בדרך כלל לא נמצאים אנשים במשך היום. הוא לא פושע כי לא מקובל להיות שם ביום, אך זה לא אונס כי יתכן ויהיה מי שיימצא שם.
בשונה מזורק אבן למקום בו נמצאים רבים שדינו כמזיד, ובשונה מי שסותר כותלו או זורק אבן למקום שלא צפויים להיות שם אנשים, מכונית במהותה אינה נועדה להזיק, אם כי היא עלולה להזיק כשלא נוהגים בה על פי כללי הזהירות. בכבישים מסתובבים עוד אנשים ברכב או ברגל, ואמנם יש מקום להבחין בין יום ללילה, שהרי יש מקומות שבלילה למשל התנועה מועטה, וכמעט ואין נוסעים שם, אף על פי כן, על הנהג הפוגע היה להיזהר.
כך פסק רבי עקיבא איגר (שו"ת, מהדורה תנינא סימן ג) לאדם שהדהיר את סוסיו הטעונים במשא בלילה ובשל המהירות הם פגעו בבנו ובמשרתו שישנו על עץ שהיה קשור לעגלה. יתכן, שאם הם היו ערים היה באפשרותם להימלט ולהציל את עצמם, אבל היה לו לבעל הסוסים להיזהר יותר בלילה. ולכן: "אפשר דלענין גלות היה פטור גם כן, מדין שהוא קרוב למזיד, להריץ הסוסים טעונים במשא ובלילה, ואדם מועד לעולם בדבר שקרוב לפשיעה, ...דודאי צריך ליזהר ולחוש שמא תפול העגלה ע"י שמריץ הסוסים בלילה". נהיגה במכונית ובעבר עם סוסים היא אפשרית ובלבד שנוהגים בזהירות. אם לא, אזי הנוהג עלול להיחשב רוצח במזיד או קרוב למזיד.
