סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ

סנהדרין קיא ע"ב

 

"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנאמר: (ישעיהו כח, ה) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ וגו', מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה - לעושים רצונו ומצפים לישועתו (ראה גירסת הגר"א כיצד זה נלמד מהכתוב).
יכול לכל - תלמוד לומר לשאר עמו - למי שמשים עצמו כשירים.
(ישעיהו כח, ו) וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.
ולרוח משפט - זה הרודה את יצרו,
וליושב על המשפט - זה הדן דין אמת לאמיתו,
ולגבורה - זה המתגבר ביצרו,
משיבי מלחמה - זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה,
שערה - אלו שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות.
אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו (רש"י: שיש בהם מדות הללו מן השאר)?
אמר לה: (ישעיהו כח, ז) וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ [וגו'] פָּקוּ פְּלִילִיָּה. ואין פוקה - אלא גיהנם, שנאמר (שמואל א' כה) לא תהיה זאת לך לפוקה, ואין פלילה אלא דיינין, שנאמר (שמות כא) ונתן בפללים".


לכאורה אינה מובנת כלל שאלת מדת הדין מה נשתנו אלו מאלו, הרי יש להם את כל אותם המעלות המנויים לכן ודאי שהם שונים מהאחרים!
ועוד, מה פירוש תשובת הקב"ה: וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו?

ונראה שמרמז לאמור במסכת עירובין דף סד ע"ב:
"אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר: (ישעיהו נא) לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין".
ופרש"י:
"יכולני לפטור - לטעון על כל ישראל לפני הקדוש ברוך הוא דבר שיפטרו כולן מדינא לעתיד לבוא לומר שהן שיכורים ואין נתפשין על עונם".

וזהו שענה הקב"ה:
אמנם גם אותם החסידים המנויים בפסוק נכשלים בחטאים לרוב, שהרי מיום שחרב בית המקדש האמת נעדרת (סוטה דף מט ע"ב; סנהדרין דף צז ע"א).
אך עם זאת, הם עושים רצונו, מצפים לישועתו - להיות מלכותו בעולם, רודים ביצרם, ומבקשי אמת - כלומר שעיקר רצונם ושאיפתם לשם שמים ולמלכות שמים.
ולכן - פָּקוּ פְּלִילִיָּה - מתפוקק עונשם בגיהנם, וכבר אינם נתפשים על עונם. כי כל עוונם אינו אלא מהפנים ולחוץ מחמת 'שיכרות' הגלות.

והעיר מו"ר הגרז"ן גולדברג שלפירוש זה לשון "מה נשתנו אלו מאלו" אכן דומה לקיטרוג מלאכי השרת על ים סוף.
הרי גם שם נתדמו ישראל במעשיהם למצריים, וגם שם לא היה זה מתוך זדון, אלא מחמת אונס שיעבוד מצרים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר