כמה פעמים לחזור על הלימוד?
הרב דב קדרון
כתובות כב ע"ב
לאחר ששמואל קיבל תשובה לשאלתו מרב, הוא חזר על כך ארבעים פעמים. במקום אחר (מגילה ז,ב) נאמר שרב אשי חזר על עניין אחד ארבעים פעמים והיה הדבר כמונח בכיסו.
בעניין הזה מסופר בספר תולדות אדם (פ"ט) על כוח הזכרון של הגאון רבי זלמן מווילנא זצ"ל (אחיו של ר' חיים מוולאז'ין, ותלמידו של הגר"א), שפעם אחת ראו שר' זלמן חזר על לימודו עד שלש מאות פעמים, ולאחר חודש ראו שהוא חוזר שנית על לימוד זה שלושים או ארבעים פעמים. שאלו אותו: זה זמן לא כביר חזרת על זה שלש מאות פעמים, ולשם מה אתה חוזר שוב לאחרי חודש על לימודך שכבר נקבע בזכרונך. ענה ר' זלמן שכוונת חז"ל שאמרו שהעניין כמונח בכיסו היא לרמוז למה שאמרו (ב"ק קיח,ב) אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה, שלא יישמט ויאבד ממנו. ואף אני, אף שנקבע הלימוד בזיכרוני עדיין יש למשמש בלימוד כל שעה שלא יישכח ממני.
מוסיף על כך בעל ספר עלי תמר (מסכת תענית פ"א ה"א) שלשם לימוד בעל פה נחוצים שני דברים: א) לחזור בראשונה הרבה פעמים, כדי שיקבעו הדברים בזיכרונו בדיוק גמור ויהיו שגורים על פיו בלשונם. ב) כדי שהלימוד יישאר בזיכרונו לימים רבים צריך שוב לחלק את החזרה לשבועות ולחדשים, ואז הדברים משתרשים בליבו וכל רוח לא יזיזם עוד. ומכאן הנהגתו של הגאון בלימודו. אגב אורחא אנו עומדים על דרך הלימוד שהיו לומדים חז"ל בתורה שבעל פה שהשתמשו בשני אופני חזרה הנ"ל, ועל ידי כך תורתם שבעל פה נשתמרה בליבם לאורך ימים, והדברים יצאו מפיהם מבוארים ומפורשים בדיוק גמור.
