מותר להחזיק בירושלמי המזויף?

הרב דב קדרון

כתובות יט ע"ב

נאמר בספר איוב (יא, יד): "וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה", ומכאן לומדים את ההלכה שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה, ופוסקים השולחן ערוך והרמ"א שהכוונה היא לספר תורה וגם לספרים אחרים.

במאות השנים האחרונות היה ויכוח בין חכמי ישראל, האם היה קיים תלמוד ירושלמי לסדר קדשים. בשנת תרס"ו (1905) סיפר אדם, שהציג את עצמו כ"שלמה אלגאזי המכונה פרידלנדר", שלידי אחיו שבטורקיה נפל כתב יד עתיק של הירושלמי על סדר קדשים, והוא הורשה להחזיק בו אך זמן קצר, ולהעתיקו. הוא הוציא לאור כמה מסכתות מהתלמוד הירושלמי על סדר קדשים, וקיווה להתעשר מכך, ואכן, היו רבנים חשובים ששמחו על גילויו של הירושלמי האבוד וכתבו לו המלצות חמות.

אולם בסופו של דבר סדר הירושלמי הובא לפני גדולי רבני אירופה, ובראשם הרוגוצ'ובר, הרב מאיר שמחה מדווינסק והאדמו"ר מגור, בעל ה"אמרי אמת", ואלו פסקו פה אחד שהספר מזויף מעיקרו. רבי מאיר שמחה כתב: "המטבע המזוייפת הוא הספר המכונה "ירושלמי קדשים" אשר הוציא הספרדי המזויף יליד ביעשענקאוויץ פלך ויטבסק אשר כל מומחה בירושלמי יכיר כי הוא מזויף הרחקתיו מביתי משום אל תשכן באהליך עולה וחומר עון זה מעון המשקולות שאסור להשהות בביתו", וכן כותב הגאון מרוגוטשוב: "אמש בלילה לקחתי לי זמן לעיין בו וכו' וכשיהיה זמן הבי דואר פתוח אשלחו חזרה כי יש בזה חשש דאל תשכן באהליך עולה". אולם בעל ספר עלי תמר (כתובות פ"ב ה"ג), בדור שלאחר מכן, כותב שבזמנינו שכבר הוא מפורסם לספר מזויף אין חשש להשהותו בבית.