"מפני מה אמרה תורה"?
הרב דב קדרון
כתובות יח ע"א
אמר רבה: מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע?
הרש"ר הירש זצ"ל (דברים כד, יז) כותב שיש כאלה שטועים וסבורים שחכמים (במסכת בבא מציעא קטו,א) אוסרים כל חקירה ביחס לטעמי המצוות. אבל בהרבה מקומות בגמרא, כמו כאן, יש חקירות כאלה, ומהם אנו למדים שחז"ל ניסו להבין את טעם המצווה.
הוא מסביר שלדעת מי שאוסר לדרוש את טעמי המצוות שבתורה, האיסור הזה חל רק לגבי מצוות שהתורה נוקטת בהן לשון כללית ואיננה רומזת לטעמן. במצוות אלה אם היה מותר לפרש אותן על פי הטעם המיוחס להן הייתה לזה השפעה על ההלכה למעשה, בכך שעל פי הטעם של המצוות ניתן להגביל או להרחיב את היקפן, או לשנות את תוכנן בכל אופן שהוא.
אבל חקירה של טעם המצווה, כמו של רבה כאן, מפני מה אמרה תורה שמודה במקצת יישבע, שאינה באה להשפיע על ההלכה למעשה אלא רק לברר מהי הסברה ומהו הטעם ההגיוני של המצווה, חקירות מסוג זה היוו מאז ומתמיד חלק מהעבודה הרוחנית של חכמינו בתלמוד ובמדרשים. והוא מביא לכך דוגמאות רבות ומגוונות.
בעניין זה כתב מרן הרב קוק זצ"ל (לנבוכי הדור, פרק יג) שכאשר יקום מחדש בית הדין הגדול, תהיה לו סמכות לקבוע שההלכה היא כפי השיטה שניתן לדרוש את טעמי המצוות גם באופן שתהיה לכך השפעה על שינוי הדין, ויוכלו לחדש הלכות על פי זה, במסגרת דיני התורה שדרכיה דרכי נעם ונתיבות שלום.
