עדים החתומים על השטר / כתובות יח ע"א
יהודה רוזנברג
דף יום-יומי, תורת הר עציון
'עדים החתומים על השטר נעשתה כמי שנחקרה עדותן בבית דין'.
פשט דבריו הנו כדלהלן: כשם שלאחר שנחקרו עדים בבית דין אין הם יכולים להעיד אחרת ממה שמסרו, כך גם עדים שהתומים על שטר גם אינם יכולים להעיד אחרת ממה שכתוב בו, אשר עליו חתמו.
רבי יוסף קולון טרבוטו (בשורש סז) כתב שדין זה נכון גם כשיש חשש לרמאות או ספק בכשרות השטר; כלומר, טענתו היא שאין לחקור את העדים גם במקרים אחרים שבהם יש שטר חתום וראייתו היא שאף בסוגייתנו שיש טענות על כשרות השטר ובכל זאת לא חוששים לדבריהם.
יחד עם זאת, רבנו אשר כתב שכאשר ישנו חשש שישנה רמאות, יש צורך בדרישה וחקירה אף בשטר חתום. הפלא הוא שרבי יוסף קולון טרבוטו מסיים את דבריו בכך שהוא כותב שהרא"ש בוודאי ידע את הסוגיה 'טפי מינן' ובזה סיים את דבריו, על אף שהיה מצופה שיתן פירוש לאמור.
אפשר להציע חילוק בין דבריו של רבנו אשר לדבריו של רבי יוסף קולון טרבוטו; בעוד שרבי יוסף קולון טרבוטו מדבר על מצב בו החשש של הרמאות הוא בסוגיה עצמה ולא בדברי העדים, אז כפי שנלמד מסוגייתנו אין לחקור את העדים. מנגד, דברי רבנו מוסבים כאשר הספק נוצר מדברי העדים או מחמת העדים – במקרה כגון זה יש לחקור את העדים אף בשטר חתום.
