יש מצווה לאכול בליל ט' תשרי?
הרב דב קדרון
כתובות ה ע"א
בגמרא נאמר שאסור לעשות סעודת חתונה במוצאי שבת, שמא מתוך הלחץ ישחטו עופות בשבת, אבל אין חשש כזה כאשר יום הכפורים חל ביום שני ויש מצווה לאכול ביום ראשון, כי יש מספיק זמן לשחוט גם לאחר שבת, ומסביר רש"י "שהסעודה אינה עד למחר", ממילא אפשר לשחוט במשך הלילה של מוצאי שבת.
מכאן מוכיח הגר"א (באור הגר"א אורח חיים סימן תרד סעיף ב) שהמצווה להרבות בסעודה בערב יום כיפור אינה חלה בליל ט' בתשרי, אלא רק ביום.
אמנם יש מי שחולק על כך, וכותב השל"ה (מובא במגן אברהם סימן תרד ס"ק א) שיש מקומות שאין מרבים בסליחות בליל ט' בתשרי ויש מקומות שמרבים בסליחות באותו לילה, והמחלוקת ביניהם היא האם הלילה הזה נחשב יום טוב.
אבל הוא מקשה על כך, כי המנהג המקובל הוא לא להרבות בסליחות, כלומר שגם הלילה נחשב יום טוב, ולפי זה היו צריכים להימנע מלומר תחנון במנחה שלפניו, כפי שנוהגים בכל ערב יום טוב, אבל אין נמנעים מכך.
גם הגר"א כותב כך, שההבדל במנהגים בין המקומות נעוץ בשאלה האם ליל ט' בתשרי הוא יום טוב, ולפי המנהג המקובל אצל האשכנזים שהסליחות בלילה הזה הן קצרות, לכאורה גם הלילה נחשב קצת יום טוב, ויש מצווה להרבות בסעודה גם בליל ט' בתשרי, אבל הגר"א קובע, כאמור, על פי הגמרא ורש"י, ש"העיקר שאין המצווה להרבות אלא ביום".
