מתי להגיש את הלחי למכהו?
הרב דב קדרון
יבמות קכא ע"א
רבי עקיבא נסע פעם בספינה שנשברה וטבעה בים, ולמרבה הפלא ניצל. הסברו היה: דף של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי. כשם שרבי עקיבא כופף את ראשו מפני כל גל שאיים להטביעו, כך אמרו חכמים שצריכה להיות הנהגת האדם כאשר רשעים רוצים להתנכל לו: מכאן אמרו חכמים: אם יבואו רשעים על אדם, ינענע לו ראשו. ומסביר רש"י שכדאי להתכופף ולהידחות מפני השעה ולא להתגרות ברשעים.
בעל ספר בינה לעיתים (דרוש נח) כותב שלא תמיד עצה זו מועילה, כי הרשע רוצה להכות את הצדיק בגלל אחת משלוש סיבות: אִ. מפני התועלת - שיגיע לו ממון, באיזה אופן שיהיה; ב. מפני הכבוד - להודיע את גבורתו ולקנות שם מֵאומץ לבבו; ג. למטרת נקמה - כי אויב הוא לו ומבקש רעתו.
אם הרשע תוקף את הצדיק בגלל אחת משתי הסיבות הראשונות, שהן לתועלתו של הרשע, אכן אם הצדיק יתכופף וייכנע וייתן לו את מה שהוא רוצה – יעזבנו לנפשו, ועל זה נאמר (איכה ג, ל): "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי", כי אם הנרדף יביע הכנעה במה שיתן ויזמין הלחי שלו אל האיש המכה, כאילו אומר: הִנה תכה, כי יכול תוכל, ואין בידי להימלט מגבורתך - בזה ישבע ויתפייס המכה, ויישאר מרוצה בחרפה זו שמקבל הנכנע הזה, ולא יחוֹש להכותו כלל.
אבל אם הוא שונא לו ומבקש להמיתו מחמת איבה, אז לא ישוב מפני כל, ולא ינוח ולא ישקוט עד שיוציא כוונתו לפועַל. כנגד אויב כזה נתינת הלחי לא תעזור, אלא רק תרע את המצב, אלא צריך להילחם נגדו עד חרמה, וכך היא גם כוונתו של היצר הרע, ששונא את האדם ורוצה להפילו ולא ינוח ולא ישקוט עד שיצליח.
