טב למיתב טן - דרשת הרב קוק
הרב דב קדרון
יבמות קיח ע"ב
גירושין נחשבים מעשה לחובתה של האשה, ולכן לא חל על זה הכלל: "זכין לאדם שלא בפניו". לפיכך בעל שאמר לשליח: תן גט לאשתי, אם רצה לחזור בו לפני שהגיע הגט ליד האשה חוזר, ואין השליח יכול לזכות בגט זה בשביל האשה, לפי שהגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם אלא בפניו. ואפילו אם הייתה קטטה ביניהם והבעל אמר לאחד: זכה בגט זה בשבילה, לא זכה, לפי שטוב לה להיות עם הבעל יחד, אפילו בקטטה, מאשר לשבת גלמודה.
על זה נאמר המשפט המפורסם: "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו", כלומר שנשים אומרות שעדיף להיות בשניים, נשואה, מאשר להיות לבד.
מרן הרב קוק זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) פירש את המשפט הזה בקשר לכלל ישראל: המילה "ט"ן" היא ראשי תיבות של טבע ונס. אומרת כנסת ישראל: טוב שיחובר טבע ונס יחד, כדי שיצמח קרן ישועה, וכך לבנות את בית ישראל בארץ ישראל בכל האפשרויות, בין על פי הטבע ובין על ידי נס, כפי שאנו זוכים לראות בימינו.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל אמר (מובא שם) שהפעם האחרונה שבה היה השילוב של טבע ונס הייתה בנס חנוכה, שבו התגבר הטבע של נצח ישראל ועוזו בנצחון המלחמה ביחד עם הנס של הדלקת המנורה, וכאשר ברכת ה' שורה בשני המישורים הללו עם ישראל מתגבר, וזה מתאפשר מתוך דבקותנו המוחלטת של "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיה מג, כא), ושל "הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום" (דברים ד, ד).
