מה מברכים בנישואי חרשים?
הרב דב קדרון
יבמות קיב ע"ב
במשנה מדובר על חרש שנשוי לחרשת.
הנודע ביהודה (מהדו"ת אה"ע סימן א) כתב שבחתונה של חתן חרש אין לברך את ברכת האירוסין, מפני שבעצם ברכה זו מוטלת על החתן לברכה, אלא שנוהגים שמסדר הקידושין מברך אותה כדי לא לבייש את מי שלא יודע לברך בעצמו (בית שמואל אה"ע סימן לד סק"ב), ולדעת הרמב"ם (בתשובה) רק החתן יכול לברך ברכה זו ואם בירך אותה אדם אחר זוהי ברכה לבטלה.
לכן, בחתונה של חרש, אסור לאדם אחר לברך את הברכה, כי אם החתן לא שומע אותה – זוהי ברכה לבטלה. ומהמשנה הזו הוא מביא ראיה שהנישואין תקפים גם אם לא ברכו את ברכת האירוסין.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן פז) הדגיש שדברי הנודע ביהודה נאמרו רק לגבי ברכת האירוסין משום שלדעת הרמב"ם (פ"ג מאישות הכ"ג) זוהי ברכה על מעשה מצות קידושין כמו בכל המצות, שעל העושה לברך, וחתן חרש לא יכול לשמוע את הברכה מאחר, אבל את שבע ברכות הנישואין צריך לברך גם בחתונה של חרש וחרשת, כי ברכות נישואין מעולם לא ניתקנו דווקא על החתן והכלה, אלא על כל המסובין בעת הסעודה והנמצאים בשעת הנישואין, ולכן אף כשהחתן והכלה הם חרש וחרשת והם עצמם לא יוצאים ידי חובה בברכות, מחוייבים כל הנמצאים שם לברך את ברכות הנישואין.
