סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

מימינו בכסף שתינו

הרב דב קדרון

יבמות קח ע"ב

  

אחת מהצרות שסבל עם ישראל בגלות מתוארת במגילה איכה (ה, ד): "מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ", כלומר שאפילו את מה ששייך לנו לקחו מאיתנו והיינו צריכים לשלם כדי לקבל זאת. כך מסופר במדרש (איכה רבה פרשה ה סימן ד):

פעם אחת עלו המציקים ונטלו פתן ויינן ושמנן ומימיהן, חזרו ומכרו אותם להם אמרו אוי לנו שנתקיים בנו הפסוק הזה מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו.

בגמרא אמרו שהפסוק הזה התקיים גם בקשר לתורה, שנמשלה למים, שפעם אחת כאשר היה צורך לברר הלכה מסוימת היו צריכים לשכור אדם בארבע מאות זוז, כדי שילך לשאול את רבי עקיבא שהיה בבית האסורים, ואת רבי יהודה בן בתירא בנציבין. נמצא שהיינו צריכים לשלם כדי ללמוד את התורה שלנו.

העונשים הללו הם על פי דרכו של הקב"ה, שמודד לאדם באותה מידה שהוא מודד, מידה כנגד מידה (סוטה ח,ב), ומכיוון שעם ישראל רצה לרעות בשדות זרים ולחצוב בורות נשברים, לא רק שלא קיבל את מה שביקש, אלא גם מה שבידו ניטל ממנו, כפי שדרשו חז"ל (סוטה ט,א): "שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו – מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו".

תגובות

  1. כד סיון תשפ"ב 12:04 אף לפי הסיפור המפורסם | עלי

    עם נקדימון בן גוריון שקדרה לו חמה, ההגמון ( השליט הרומי ) שלט במימיה של ירושלים והיה צריך נקדימון לקנות ממנו את המים עבור עולי הרגלים, והבעיה אינה בעצם התשלום עבור מים אלא בגובה התשלום שהיה מופקע...

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר