לא מרוויחים מהתנהגות פסולה

הרב דב קדרון

יבמות קז ע"ב

ילדה יתומה, שאין לה אבא, יכולה להינשא בנישואין דרבנן, ועד שתגדל יכולה למאן ולצאת מן הבעל כרצונה. בית שמאי סבורים שהמיאון צריך להיעשות דווקא בבית דין, ובית הלל אומרים שיש לו תוקף גם שלא בפני בית דין, והביאו ראיה לדבריהם מפישון הגמל, שמיאנה אשתו שלא בפניו. ענו בית שמאי לבית הלל שממנו אין להביא ראיה, כי הוא נהג שלא כהוגן, שהיה מפסיד את נכסיה, ולכן חכמים מדדו לו כמידתו ודנו אותו לרעתו שלא כפי הכללים הרגילים.

בעל שו"ת אמרי דוד (סימן קלח) כתב שכך נאמר בעוד מקומות, כגון במסכת סוטה (ח,ב): במידה שאדם מודד בה מודדים לו. על פי זה הוא פסק לגבי כהן שנשא גרושה וגר איתה כמה שנים, וגם לאחר שנודע לו שהיא גרושה המשיך לגור איתה. אחר כך הוא רצה לגרשה, אבל היא לא רצתה לקבל גט, ונסעה לאמריקה, והוא כתב לה לשם (מאירופה בשנת תרצ"ב), אבל לא קיבל כל תגובה. כעת הוא רוצה להתחתן עם אשה אחרת, ומבקש שיתירו לו להתחתן עם אשה שניה, למרות שהנישואין שלו לאשה הראשונה עדיין בתוקף.

הרב ששאל את השאלה חשב שאפשר בקלות להתיר לו זאת, ורק הסתפק האם צריך היתר של מאה רבנים, או אפילו בלי היתר כזה, מספיק לזכות גט עבור האשה שבאמריקה, שתוכל לקחתו כרצונה, ולהתיר לאיש לישא אישה שניה.

אבל בעל שו"ת בית דוד ענה לו שלגבי אדם כזה נאמר: "שלא יהא חוטא נשכר", לאחר שגר עם גרושה בשאט נפש אין להתיר לו כל כך בקלות, ויש לעיין האם בכלל נחוץ להתיר לו זאת, כי הוא היה בן 65 וכבר היו לו ילדים, ובכל אופן יש צורך בהיתר מאה רבנים.