מדוע חסרים כשרונות בעם ישראל?
הרב דב קדרון
יבמות קב ע"א
נפסק להלכה (שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסט סעיף יא):
לענין דין, גר... אם אין אמו מישראל, פסול לדון את ישראל.
גם לגבי מינוי מלך, רק מי שנולד יהודי ראוי לכך, כמו שכתוב (דברים יז, טו): "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא".
מרן הרב קוק זצ"ל (אורות, עמוד קנב, מובא בלקט ביאורי אגדות) מסביר שהקב"ה עשה צדקה עם עולמו, ולא נתן את כל הכשרונות במקום אחד, לא באיש אחד, לא בעם אחד, לא בארץ אחת ולא בדור אחד. הכשרונות מפוזרים בין עמים שונים ובמקומות שונים, כדי שבסופו של דבר כאשר יגיע העולם אל השאיפה לטוב והמושלם, תהיה אחדות מרוממת, כי כל העולם ישאף אל הברכה שנמצאת בכל המקומות ובכל העמים, וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
זאת הסיבה שיש כשרונות מסוימים שחסרים גם בעם ישראל, למרות שעם ישראל הוא העם הנבחר כדי להביא את האנושות אל מטרתה הסופית, ובתור המוליך והמנהיג צריכים להיות גנוזים בו כל האוצרות של הטוב והברכה הקיימים בכל העמים, אולם כדי שייוצרו קשרים בין עם ישראל לעמים האחרים יש צורך ביחסי נתינה וקבלה, ולכן בכוונה נוצר חיסרון של כשרונות מסוימים בעם ישראל, כדי שנוכל לקבל מהעולם, וממילא כתוצאה מכך גם לתת ולהשפיע על העולם. אכן, בעניינים המהותיים אין חיסרון בעם ישראל, לכן רק מי שהוא "מקרב אחיך" רשאי להתמנות למלך על ישראל, כי ההשפעות הזרות עלינו נצרכות רק בעניינים חיצוניים, ולא בעניינים מהותיים.
