מה פוגם את ברית המילה?
הרב דב קדרון
יבמות ק ע"ב
כאשר נאמר בתורה שהכהונה ממשיכה (במדבר כה,יג): "לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו", הכוונה היא שהכהונה עוברת דווקא לבן שהוא מיוחס וידוע כבנו של אביו, וכן כאשר אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יז,ז): "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ", מבואר בגמרא שזוהי אזהרה שלא יתחתן עם גויה או עם שפחה, כי יהודי שמוליד ילד מאשה כזו – אין הוא נחשב בנו על פי ההלכה.
זוהי הסיבה שבגללה הקפידו אברהם ויצחק שבניהם: יצחק ויעקב לא יתחתנו עם נשים מבנות כנען. כאשר אברהם שלח את אליעזר לקחת אשה ליצחק בנו, הוא ציווה אותו (בראשית כד, ג): "אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי", וכאשר יצחק שלח את יעקב אמר לו יצחק שלא ישא אשה מבנות כנען.
המשך חכמה מקשה איך יכול היה יצחק לומר דבר כזה ליעקב בנו, והרי להלכה נפסק (יו"ד רמ,כה) שהבן לא חייב לשמוע לאביו המצווה עליו לא להתחתן עם אשה מסוימת, כי מצוות כיבוד אב היא בענייניו של האב ולא בענייניו של הבן, ותירוצו הוא שאכן הציווי הזה של יצחק ליעקב לא היה איסור שהטיל האב על בנו, אלא תנאי שהתנה איתו שאם הוא רוצה שתחול עליו ברכת אברהם עליו להקפיד על התנאי שלא להתחתן עם בנות כנען.
התנאי הזה נאמר לאברהם אבינו בפסוק (בראשית יז, ז) שמזכיר את ברית המילה: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וכו' לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ", ומבאר ה"בית הלוי" שמהפסוק הזה ניתן ללמוד שיש קשר בין ברית מילה לבין אי נשיאת גויה, ולכן נאמר (עירובין יט,א) שיהודי שנושא גויה אברהם אבינו לא מזהה אותו כיהודי, כי ברית המילה שלו לא ניכרת, ולא מציל אותו מהגיהנם.
