סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

 

שיעורים בהגדות חז"ל / הרב חנוך גבהרד

מתוך הספר: שיעורים בהגדות חז"ל



לִמּוּד תּוֹרָה בַּעֲמִידָה

יֶשְׁנָן מִצְווֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹתָן בַּעֲמִידָה דַּוְקָא. כְּגוֹן: הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַנִּקְרֵאת "תְּפִלַּת הָעֲמִידָה", סְפִירַת הָעֹמֶר וְעוֹד. יֶשְׁנָן מִצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָן גַּם בִּישִׁיבָה, כְּגוֹן קְרִיאַת הַמְגִלָּה (מגילה כא/א). לְמַעֲמָד שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר, יֵשׁ מֵעֵין חֲשִׁיבוּת שֶׁל מַעֲמַד הַר-סִינַי וּמַתַּן-תּוֹרָה, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, כָּךְ צְרִיכִים אָנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר יֵשׁ אֶת הֶמְשֵׁךְ הַעֲבָרַת הַמָּסֹרֶת מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ וָהָלְאָה לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת, לָכֵן יֵשׁ לְהַמְשִׁיךְ לְהַעֲבִיר אֶת מָסֹרֶת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר בְּאוֹתָם הַתְּנָאִים כְּפִי שֶׁנִּתְּנָה. אֶחָד הַתְּנָאִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא: שֶׁהֵן הַמְלַמֵּד וְהֵן הַלּוֹמֵד יַעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד. הֲלָכָה זוֹ יוֹדְעִים אָנוּ מִמַּה שֶּׁהַקָּבָּ"ה הוֹפִיעַ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִרְאָה אֵלָיו כִּבְיָכוֹל כְּעוֹמֵד, דָּבָר שֶׁאֵין בְּכֹחֵנוּ לְאָמְרוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ, אִלְמָלֵא נִכְתַּב בַּפֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּבָּ"ה הִתְגַּלָּה בְּאֹפֶן זֶה – עוֹמֵד, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ הֲלָכָה זוֹ, שֶׁהִיא תְּנַאי בִּמְסִירַת הַתּוֹרָה. אָמְנָם יֶשְׁנָם מַצָּבִים שֶׁבָּהֶם מֻתָּר לָשֶׁבֶת בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, כְּגוֹן בִּזְמַנֵּי חֻלְשָׁה, אוֹ בְּסוּגֵי לִמּוּד הַדּוֹרְשִׁים מַאֲמָץ עִיּוּנִי שֶׁהַעֲמִידָה קָשָׁה לוֹ. אֶחָד מִתְּנָאֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא לְכַבְּדָהּ בַּעֲמִידָה, אַךְ כָּל זֹאת כַּאֲשֶׁר אֵין הַלִּמּוּד עַצְמוֹ נִפְגָּע מִכָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁהַכָּבוֹד הָרַב בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת לַתּוֹרָה, זֶה לְהָבִין אוֹתָהּ בִּבְהִירוּת, וּכְשֶׁעֲמִידָה עַל רַגְלַיִם עֲיֵפוֹת תִּגְרֹם לְטִשְׁטוּשׁ בַּהֲבָנַת הַתּוֹרָה, זֶה נֶחְשָׁב כְּהַעֲדָפַת כָּבוֹד קָטָן עַל חֶשְׁבּוֹן כָּבוֹד גָּדוֹל. בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁכֹּחָם הָאֱנוֹשִׁי וְעָצְמָתָם הָרוּחָנִית הָיוּ גְּדוֹלִים, הָעֲמִידָה הָרְצוּפָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד לֹא פָּגְמָה בְּכֹשֶׁר הַלְּמִידָה שֶׁלָּהֶם, אָכֵן עָמְדוּ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם עַל רַגְלֵיהֶם, שִׁנְּנוּ וְגָרְסוּ כָּךְ לְלֹא הֶרֶף. לֹא כֵן אָנוּ בְּדוֹרוֹת מְאֻחָרִים יוֹתֵר, מֵאָז חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁרַבּוּ הַצָּרוֹת וְנִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת, תַּשׁ כֹּחָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם וְנִתְמַעֵט כֹּשֶׁר סִבְלָם (סוטה מט/א: "משמת ר"ג בטל כבוד התורה", וברש"י שם). מֵאָז פְּטִירַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה – עִיר הַחֲכָמִים, שֶׁשָּׂרְדָה אַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי (גיטין נו/ב: "תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל"), מֵאָז נִסְתַּיְּמָה תְּקוּפַת דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְעִנְיָן זֶה. כַּאֲשֶׁר רָאוּ חַכְמֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁהַלִּמּוּד בַּעֲמִידָה קָשֶׁה עַל הַתַּלְמִידִים מִפְּאַת הַחֻלְשָׁה הַכְּלָלִית שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם, הוֹרוּ שֶׁיִּלְמְדוּ תּוֹרָה כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים, כִּי הֶעֱדִיפוּ אֶת אֵכוּת הַלִּמּוּד, עַל פְּנֵי כִּבּוּדָהּ בַּעֲמִידָה, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא הַהַתְמָדָה וְהָעִיּוּן בְּחָכְמָתָהּ (ראה נפה"ח ד/ג, ובספרנו שב"ח על מגילה כא/ב: "לימוד תורה בעמידה"). 


לִמּוּד תּוֹרָה בְּהִתְרַכְּזוּת

גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר נוֹשֵׂא בְּאֹפֶן יְסוֹדִי, אוֹ כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ דָּבָר בְּאֹפֶן סַמְכוּתִי בְּיוֹתֵר, רָצוּ לִפְעָמִים חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְהַשְׁווֹת לַנּוֹשֵׂא הַנִּדּוֹן אֹפִי עֶקְרוֹנִי וְחָשׁוּב בַּעַל עֲדִיפוּת עֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן בִּקְּשׁוּ מִתַּלְמִידֵיהֶם בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים, לִלְמֹד נוֹשֵׂא מְסֻיָּם בְּאוֹתָהּ צוּרָה שֶׁבָּהּ לָמְדוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. דֻּגְמָא לַדָּבָר הִיא זֶה שֶׁרַב גַּמְלִיאֵל צִוָּה אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ"! (ברכות כז/ב). עַל כֵּן אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב מַתָּנָה: עַל תֵּשֵׁב עַל רַגְלֶיךָ, אֶלָּא תִּשָּׁאֵר לַעֲמֹד כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עַד שֶׁתְּפָרֵשׁ אֶת הַשְּׁמוּעָה הַזּוֹ. כַּיּוֹם יוֹשְׁבִים אָנוּ עַל כִּסְאוֹת, אַךְ בִּזְמַנָּם הָיְתָה הַיְשִׁיבָה עַל הָרַגְלַיִם, עִם בִּרְכַּיִם מְכוּפָפוֹת, כְּשֶׁהָהַמְלָצָה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת זֹאת תּוֹךְ כְּדֵי הִשָּׁעֲנוּת עַל קִיר אוֹ גֶּזַע עֵץ. לָכֵן הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּלָשׁוֹן: "לָשֶׁבֶת עַל הָרַגְלַיִם" (כתובות קיא/א. כיום רואים ישיבה כזו בעמי המזרח, והיא נקראת "ישיבת חייט"). זֹאת בִּקֵּשׁ הֶחָכָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁתִּהְיֶה לְךָ תְּשׁוּבָה. בְּאֹפֶן שִׁטְחִי יְכוֹלִים הָיִינוּ לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב שֶׁאִם לְרַב מַתָּנָה יִהְיֶה קָשֶׁה לַעֲמֹד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, הֲרֵי שֶׁבַּקָּשַׁת שְׁמוּאֵל אֵינָהּ אֲמוּרָה לְהָנִיב תּוֹצָאוֹת חִיּוּבִיּוֹת, כִּי הַקֹּשִׁי בַּעֲמִידָה יִהְיֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אֵכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא אָמוּר לְהָבִיא לוֹ. אֲבָל אֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי כַּאֲשֶׁר לְעִתִּים מְאֹד רְחוֹקוֹת מְבַקֵּשׁ הָרַב כָּזוֹ בַּקָּשָׁה חֲרִיגָה, הַתַּלְמִיד יִתְרַגֵּשׁ לְמַלֵּא אוֹתָהּ, וְלֹא יַרְגִּישׁ אֶת הַקֹּשִׁי בַּעֲמִידָה מְמֻשֶּׁכֶת. שֶׁהֲרֵי מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לָמְדוּ תּוֹרָה שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּעֲמִידָה, וְהַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כֵּן? הַאִם בִּגְלַל חֻלְשָׁה פִיזִית? הַאִם הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בֶּאֱמֶת חֲזָקִים יוֹתֵר? הַאִם הֵם הֵטִיבוּ לָלֶכֶת מִנְּהַר פְּרָת עַד יְרוּשָׁלַיִם וַחֲזָרָה? הַאִם הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא עָשׂוּ בְּדִיּוּק אֶת אוֹתָם מִבְצָעִים טֶכְנִיִּים? הַאִם צַבָּעִי בֶּן הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֵינוֹ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, עִם הַמִּבְרֶשֶׁת בַּיָּד? הַאִם בֶּן דּוֹר רִאשׁוֹן הֵרִים אֲבָנִים כְּבֵדוֹת יוֹתֵר? הַאִם בֶּן דּוֹר אַחֲרוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו יוֹם שָׁלֵם, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר לְנוֹשֵׂא שֶׁמְּרַתֵּק אוֹתוֹ? הַתְּשׁוּבָה נְעוּצָה בַּנִּסּוּחַ שֶׁל הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה!! אֶת הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִלְהִיבוּ נוֹשְׂאִים רוּחָנִיִּים, עַל כֵּן הֵם עָמְדוּ בְּקַלּוּת יוֹם תָּמִים עַל רַגְלֵיהֶם כְּדֵי לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר תּוֹרָה מְרַתֵּק, וּבְנֵי הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן יְכוֹלִים לַעֲמֹד יוֹם שָׁלֵם כְּדֵי לִשְׁמֹעַ זֶמֶר, סִפּוּרִים, אוֹ לַעֲמֹד בַּתּוֹר שֶׁל חֲלוּקַת מַמְתַּקִּים, וּשְׁאָר דְּבָרִים רְדוּדִים הַמְרַתְּקִים אוֹתָם. לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָרַב בִּקֵּשׁ מִתַּלְמִידָיו לְחַפֵּשׂ עֲבוּרוֹ נוֹשֵׂא מְעַנְיֵן, וְהִקְדִּים שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲנִיק לוֹ מַעֲמָד שֶׁל מַתַּן-תּוֹרָה, הַתַּלְמִידִים יִתְלַהֲבוּ וְיַצְלִיחוּ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ יוֹמַיִם רְצוּפִים, וְגַם אִם לְמִישֶׁהוּ יֶשְׁנוֹ פֶּצַע בָּרֶגֶל, הוּא לֹא יָחוּשׁ בּוֹ.  

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר