איך מתחזקים ביראת שמים?

הרב דב קדרון

יבמות צג ע"א

לגבי מעשר שני, שנאכל רק בירושלים, נאמר (דברים יד, כג): "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ... לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים".

על פי זה כותבים השפת אמת (פרשת ראה, תרמ"ו, תרנ"ב) והאמרי אמת (ויקרא, ימים אחרונים של פסח) שאכילת מצווה מביאה ליראת שמים.

בגמרא נאמר שהמילים "כל הימים" באות לרבות גם אכילת שבתות וימים טובים, ומכאן הם לומדים שגם מתוך אכילת סעודות מצווה של שבתות וימים טובים ניתן להגיע ליראת שמים אמיתית.

מדבריהם עולה שהאכילה עצמה, שהיא אכילה של מצווה, היא זו הגורמת לאדם להתעלות ולהגיע לידי יראת שמים.

אולם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר, דברים שם, על פי הספרי) הבין שיראת השמים אינה באה מהאכילה עצמה, אלא מהאווירה שהייתה שורה בירושלים, שבה אוכלים את המעשר, כי כל ירושלים היתה תחת הרושם של עבודת ה' של הקרבת קרבנות וכו', והאווירה המיוחדת הזו שבירושלים גרמה לאנשים להתרומם במידה יותר גבוהה מאשר בעיר אחרת.

מכאן הוא למד שאדם הנמצא רחוק ממרכז הקדושה (וכ"ש הנמצא רחוק ממרכז יהודי) צריך לבוא מידי פעם להתחזק ביראת שמים, והוסיף שהיו אנשים גדולים שנסעו מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים לשהות במקום שיתחזקו בו ביראת שמים.