בן מי זה הנער / יבמות עז ע"א

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בתחילת המאורע נאמר כי לישי יש שמונה בנים 'וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים', דבר העומד בסתירה לנאמר בפרק טז שם נאמר כי לישי שבעה בנים 'וַיַּעֲבֵ֥ר יִשַׁ֛י שִׁבְעַ֥ת בָּנָ֖יו לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל'. התמיהה מתחזקת נוכח היותו של דוד נושא כליו של שאול 'וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים', ושאלתו של שאול את אבנר, לאחר ניצחון דוד את גוליית, ' בֶּן־מִי־זֶ֥ה הַנַּ֖עַר'.

שמואל מצווה לחפש אחר המלך הבא, ובא לביתו של ישי משום שנאמר לו שאחד מבניו של ישי הוא המלך - הסיבה שישי לא הביא מיד את כל בניו דרושה הסבר ולא ניתן לפשט שאלה זו בכך שדוד לא היה בבית או בהיותו הקטן. לא נאמר שהעביר ישי שבעה מבניו אלא נאמר שבעת בניו – כלומר, את כל בניו; רק לאחר ששמואל 'מתעקש' שצריך להיות בן נוסף, נראה שלפתע ישי נזכר שיש לו בן נוסף. בדומה, שאול הכיר את דוד היטב, הרי היה הוא נושא כליו – מה פשר שאלתו של שאול את אבנר בן מי זה הנער? ומדוע משנה לאחר מכן וקורא לו 'עָֽלֶם'?

למעשה, השאלה ששאול מבקש מאבנר לברר הינה האם ראוי דוד למלכות והאם ראוי לבוא בקהל – כלומר, האם עמונית מותרת לבוא בקהל; ובדומה כותב רש"י כתב על הפסוק 'בן מי זה הנער': וכי לא היה מכירו והלא כתיב ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כליו אלא ראהו מתנהג בטכסיסי מלכות אמר שאול אם בא ממשפחת פרץ מלך יהיה שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו ואם ממשפחת זרח בא חשוב יהיה אמר לו דואג עד שאתה שואל אם בא ממשפחה שיהא הוא הגון למלכות אם לאו שאל אם ראוי לבא בקהל אם לאו שהרי מרות המואביה בא אמר לו אבנר שנינו עמוני ולא עמונית אמר לו דואג אם כן ממזר ולא ממזרת אמר לו כאן נאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ואין דרך אשה בכך א"ל היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים נשתתק אבנר, אמר לו שאול (שמואל א פרק יז פסוק נד).

ניתן להבין את דרשתו של רבא בסוגייתנו על פירוש הכתוב 'פתחת למוסרי' בכך שעד זמן זה של מלחמת דוד לא נפסק להלכה שרק עמוני הוא זה שאסור לבוא בקהל; היה ספק האם מותר דוד לבוא בקהל כך שאביו ישי לא לקח אותו בחשבון כאשר שמואל בא לביתו וביקש לראות את בניו בכדי להמליך אחד מהם. רק לאחר ששמואל בוחר בדוד מתייחס ישי לדוד כאל בנו, ולכן נאמר בהמשך שלישי שמונה בנים.