הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יבמות עט ע"א
תלמוד בבלי יבמות עט, א:
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא, שהיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם, ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו: אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו, ומה בני מלכים כך, בני הדיוטות על אחת כמה וכמה! ומה גרים גרורים כך, ישראל על אחת כמה וכמה!"
התלמוד הבבלי מציין שענישת משפחת שאול על שפגעו בגבעונים, למרות הסכם מפורש, היא בחינת קידוש השם (או בגרסה אחרת מניעת חילול השם).
גם בתלמוד הירושלמי (קידושין ד, א) מתייחסים לענישה של משפחת שאול על הפרת ההסכם עם הגבעונים כקידוש השם, אולם ישנה כאן הוספה מעניינת:
תלמוד ירושלמי קידושין ד, א:
"רבי אבא בר זמינא בשם ר' הושעיה גדול הוא קידוש השם מחילול השם בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו על העץ ובקידוש השם כתי' מתחילת הקציר עד נתך מים עליהם מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון והיו העוברים והשבים אומרים מה חטאו אילו [דף סה טור ג] שנשתנית עליהן מידת הדין והיו אומרים על שפשטו ידיהן בגרים גרורים אמרו מה אם אילו שלא נתגיירו לשם שמים ראו היאך תבע הקדוש ברוך הוא את דמן המתגייר לשם שמי' על אחת כמה וכמה אין אלוה כאלהיכם ואי' אומה כאומתכם ואין לנו להידבק אלא בכם".
התלמוד הירושלמי שהוא מתאר את נושא ענישת משפחת שאול הוא קובע שמציאות שאדם תלוי על עץ היא לא פחות ולא יותר חילול השם, שכן האדם מיצג את הקב"ה בעולם ( וראה ברש"י בתחילת פרשת כי תצא בנושא השארת אדם תלוי. אמנם, כאמור, קידוש השם - עונש על הפרת גובר על חילול השם).
