האם לעובר כהן מותר להיטמא?
הרב דב קדרון
יבמות סז ע"א
בת ישראל שהתחתנה עם כהן – זכאית לאכול תרומה כל זמן שהיא נשואה לו. אם הוא מת ויש לה ילדים ממנו גם אז היא יכולה לאכול תרומה, בזכות ילדיה הכהנים, אבל אם עדיין לא נולדו לה ילדים והיא בהריון – אומר רבי יוסי שאינה אוכלת תרומה, ומסביר רבה שלדעת רבי יוסי "עובר במעי זרה – זר הוא", ולכאורה נראה שכוונתו שהעובר אינו נחשב כהן לפני שנולד, וממילא היא לא רשאית לאכול תרומה.
מכאן קשה על מה שכותב ספר הרוקח (מובא במ"א סימן שמג סק"ב, ובש"ך יו"ד שעא סק"א) שאשת כהן מעוברת מותרת להיכנס לאוהל המת, משום שיש ספק ספיקא: ספק אם העובר זכר שאסור לו להיטמא או נקבה שמותר לה להיטמא, ואפילו אם העובר זכר יש ספק שמא הוא נפל שלא יהיה חייב במצוות. מדבריו עולה שאם ידוע שהעובר זכר אסור לטמא אותו בטומאת מת, אולם בגמרא משמע שעובר עדיין אינו כהן כל זמן שלא נולד, ולא צריך להיות איסור לטמא אותו.
תירץ הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל שאין הכוונה שהעובר נחשב כהן רק משעת לידתו, כי אם אביו כהן הרי הוא כהן כבר משעה שנוצר, אלא כוונת רבה היא שלעניין אכילת תרומה, כל זמן שהוא עדיין עובר ואימו היא זרה, שאינה בת כהן, גם הוא נחשב "זר" לעניין זה ולא מזכה את אימו לאכול תרומה, אבל לכל שאר העניינים הוא ככהן ולכן אסור לטמא אותו.
ואכן יש פוסקים שאסור לאשת כהן מעוברת להיכנס לאוהל המת, אם היא יודעת שהעובר הוא זכר.
