הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יבמות עב ע"א
תלמוד בבלי יבמות עב, א:
"תניא: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא נשבה להם רוח צפונית. מאי טעמא? איבעית אימא: משום דנזופים הוו, ואי בעית אימא: דלא נבדור ענני כבוד".
אמנם יש כאן מחלוקת רש"י ותוס מדוע עם ישראל היה מנודה האם בגלל חטא העגל (רש"י) או בגלל חטא המרגלים (תו"ס שכן הראיה שלהם היא שהקב"ה סלח על חטא העגל). בסוגיה מקבילה בתלמודים העוסקת בהפסקת הדיבור אל משה במדבר (בבלי תענית ל, ב וירושלמי תענית ג, ד) משמע כדעת התוספות
תלמוד ירושלמי תענית ג, ד:
"רבי זעירה בשם ר' חנינה מה יעשו גדולי הדור ואין הציבור נידון אלא אחר רובו שכן מצאנו שכל ל"ח שנים שהיו ישראל כמנודים לא היה מדבר עם משה שנאמר [דברים ב טז] ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה מה כתוב בתריה [שם יז] וידבר ה' אלי לאמר".
אם כך אנו רואים דבר מעניין. אם בבלי כתוב נזופים בתלמוד הירושלמי כתוב כמנודים. היחס לפגיעה בארץ ישראל בירושלמי הוא הרבה יותר חריף.
