אלו מצוות לא פורשו בתורה?

הרב דב קדרון

יבמות סב ע"ב

תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך.

מדוע אין מצווה מפורשת בתורה על אהבת אדם את בניו ואת אשתו?

מרן הרב קוק זצ"ל (מובא בלקט ביאורי אגדות) כתב שכל הדברים שהדעת הישרה משיגה את חובתם בבירור, אינם צריכים ראיה מן התורה והרי אנו מצווים ועומדים בזה. חייבים אנו להשתדל להרחיב גבול הצדקה והמישרים, והוא בכלל דרך ד' שצוה אברהם אבינו ע"ה את בניו וביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט (בראשית יח, יט), ובכלל "ועשית הישר והטוב בעיני ד' אלהיך".

לכן לא פורשו בתורה הקדושה ענין המדות הטובות והרעות. אלא שחז"ל פירשו מעט על המדות העקריות, וגם הם ז"ל סתמו הרבה והניחו לחכמי הדורות להרחיב ולבאר. וכל זה מפני שגנות המדות הרעות ושבח הטובות הוא דבר נטוע בנפש האדם "שעשהו אלהים ישר" (קהלת ז, כט). על כן אין צורך בזה למצוה מפורשת. והדבר מובן: מפני שהתורה באה להשלים את החסר בטבע, על כן מה שיש בטבע לא באה תורה להזהיר על זה במיוחד.

אבל אין בדבר ספק שאם מצד מצב זה או אחר, או איזו סיבה שתהיה יחדל הטבע מלעשות מלאכתו, אנו חייבים לעורר הדבר ולחזקו מצד השכל והתורה.