קיום מצוות כשאדם ישן - "ישן לא קנה ביבמות"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות נד ע"א
מבואר בסוגיתנו שאם אדם קיים מצוה כשהיה ישן כגון מצות יבום לא יצא ידי חובתו, ונחלקו הראשונים בטעם הדבר, לרש"י הסיבה היא משום שכשאדם ישן אינו בר דעת ואינו קנינו קנין, ולשיטת התוספות הסיבה היא משום שצריך כוונה מתי שמקיים את המצוות.
והנה מורנו הגרש"ז אוירבעך זצ"ל בספרו שו"ת מנחת שלמה סימן א' כתב לדון לפי המובאר שמי שקיים מצוה כשהיה ישן לא יצא ידי חובה כיוון שלא כיוון למצוה, שלפי זה יצא לכאורה במי שאכל או ישן בסוכה ולא התכוון למצות סוכה, אם כן כיוון שמצוות צריכות כונה ואינו נחשב כעושה מצווה יחשב לו כאילו עבר על מצוות עשה וכאילו אכל או ישן מחוץ לסוכה, או שיש לומר אף שלא קיים מצווה מכל מקום גם אין זו עבירה ואינו נחשב כאוכל או ישן מחוץ לסוכה, ולמעשה כתב שהיות ומדובר סוף סוף בסוכה כשרה או אפשר להחשיבו כעובר עבירה וישב מחוץ לסוכה כיוון שלא כיון למצווה היות והוא נמצא בסוכה.
עוד מבואר בפוסקים בשם הגרשז"א זצ"ל שהיות ואדם במצב של שינה אינו חשוב בר קיום מצוות ואם כן במקרה שישנו אדם שרוצה לאכול או לישון בסוכה יש לדון אם יוכל להוציא את מיטתו של הישן מחוץ לסוכה בכדי שהוא יוכל לקיים מצוות ישיבה בסוכה, אמנם מדברי רבינו יוסף חיים זצ"ל בבן איש חי פרשת האזינו הלכה ח' שכתב שהיות ואפילו שינת עראי אסור לישון מחוץ לסוכה, לכן אם רואה אדם את חבירו כשהוא מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא בזה צריך לעורר אותו, ומבואר שגם אדם שנמצא במצב של שינה מוטל עליו החיוב לישון בסוכה, אם כי אפשר לדייק מלשון הרב שכתב מתנמנם משמע שאין מדובר בישן לגמרי אלא במצב ביניים, וכפי שאנו רואים בסוגיתנו שגדר מתנמנם נים ולא נים תיר ולא תיר דהינו ישן ולא ישן ממש, ער ולא ער ממש, או כפי שמבואר בראשונים שהוא נמצא במצב של תחילת שינה או במצב של סוף שינה ועומד להקיץ ולא כשהוא במצב של שינה גמורה, אם כי מלשון הבן איש חי פרשת ויקרא לגבי שינה בבית הכנסת משמע שדרכו לקרוא לישן מתנמנם .
אמנם לכאורה אפשר לבאר ששונה מצוות ישיבה בסוכה שכוללת מלבד אכילה גם שינה בסוכה כפי שישן בביתו ומה שמבואר בסוגיתנו שאדם ישן שקיים מצווה לא נחשב מצווה מדובר במצוות שהקיום שלהן שייך דוקא במצב שאנשים ערים.
