איסור אכילה מבישולי גויים - "כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישול עכו"ם"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות מו ע"א
בסוגיתנו הגמרא מספרת על רבי חייא שהזדמן למקום ששמו גבלא, וראה שיהודים שם אוכלים תרומוסים (סוג קיטנית) שבישלו אותם גויים, וכשהגיע בחזרה לעירו סיפר זאת לר' יוחנן ואמר לו שהיות ואינם בני תורה (שמדקדקין במצוות) יכריז שהתורמוסים שלהם אסורים משום בישולי גויים, ועל כך שאלה הגמרא הרי גם אם הם היו בני תורה שאין חשש שיביאו לזלזל באיסורים מכל מקום כיוון שיש לנו כלל שכל דבר שאי אפשר לאכול אותו חי אלא מבושל נאסר משום בישולי גויים, אם כן גם תורמוסים שבכדי לאוכלם צריך לבשלם ואם גוי בישלם צריכים להיות אסורים משום בישולי גויים, ועל כך תירצה הגמרא שדווקא מאכלים שעולים על שולחן מלכים שאוכלים מהם בסעודתם יש בהם משום בישולי גויים ואם כן תורמוסים שהם מאכל של אנשים פשוטים לא גזרו עליהם.
וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קיג סעיף א') דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי(אלא צריך לבשלו)וגם עולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת אסור משום בישול גויים, ואפיו אם הגוי בישל בכלים של יהודי, והטעם שאסור לאכול ממה שבישל גוי אף שמדובר במאכלים כשרים שע"י כך נתרחק מהגויים, שכן כשהאדם אוכל אצל חברו הדבר גורם לקירבה ביניהם ויבוא גם להתחתן איתם ועם בנותיהם, ולכן גזרו דוקא במאכלים חשובים שעולים על שולחנם של אנשים מכובדים שבזה שייך שהאדם יזמין את חברו ויבואו לידי קירוב.
ולכן ראוי להיזהר בפרט בבני ספרד שבבתי מלון ומסעדות והשפים במטבח הם גויים שאף שיש כשרות על המאכלים מכל מקום יש כאן משום בישולי גויים, ועוד חששות נוספים של בשר שנתעלם מן העין, וכן מערבבים חמאה או יין עם הבשר, ויש כאן משום בשר וחלב וחשש יין נסך, אלא אם כן יש משגיח צמוד שנמצא כל הזמן שהוא גם אחראי להדליק את האש ולהניח את הסירים, ונפסק בשולחן ערוך שם (סעיף ט"ז) שכלים שבישל בהם הגוי צריך להכשיר את הכלים (הגעלת כלים כפי שעושים לפני פסח).
ולכן גם בבתים של אנשים מבוגרים וחולים , שנמצאים שם עובדים זרים צריך שיקנו סירים מיוחדים עבור העובדים זרים שבהם הם יבשלו לעצמם.
