"מלאכת דבר האבד מותרת במועד"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
מועד קטן יב ע"א-ע"ב
בסוגיתינו אנו למדים על איסור עשית מלאכה בחול המועד(דהינו הימים בין היום טוב ראשון של פסח ליום השביעי, והימים שבין היום הראשון של סוכות ליום שמיני עצרת) ובלשון התורה הם קרואים מקראי קודש.
וישנה מחלוקת בדברי רבותינו הראשונים (רש"י והרמב"ם) האם איסור מלאכה בחול המועד הוא איסור מהתורה או איסור מדרבנן דהינו מדברי חכמים,וישנה גם כן שיטה אמצעית (הרמב"ן והרשב"א)הסוברים שעיקר איסור עשית מלאכה מהתורה דוקא כשאין המלאכה לצורך המועד ואינו דבר האבד, ולמעשה פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספריו שאיסור מלאכה בחול המועד הוא איסור מדרבנן, ולכן במקרים מסוימים כשיש כמת ספיקות וצורך אפשר להקל על פי דברי הפוסקים.
והנה הטעם שאסור לעשות מלאכה בחול המועד מלבד היותם ימים מקודשים, מבואר בירושלמי ומועד קטן פרק ב' הלכה ג' שעל ידי שאין עם ישראל עוסקים במלאכה יהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה .
אמנם ישנם מקרים שמותר לעשות מלאכה בחול המועד כגון מלאכת דבר האבד, וההגדרה היא שכל דבר שאם לא יעשהו בחול המועד יבוא לידי הפסד ואפילו הפסד מועט מותר, וגם אין צורך לעשות בשינוי ובתנאי שעשיית המלאכה לא תהא כרוכה בטירחה יתירה, ואפילו כשיש ספק אם יבוא לידי הפסד מותר לעשותו בחול המועד.
כמו כן פועל שכיר שבעל הבית שלו מפעיל את העסק בחול המועד, כתבו הפוסקים שהיות ועל פי החוק מגיע לכל פועל ימי חופשה ראוי ונכון שיבקש לנצלם בימי חול המועד, ובמצב שלא מגיע לו ימי חופש ואם לא יעבוד יפוטר ויאבד את פרנסתו, כתבו כמה פוסקים שאפשר להקל לו, כיוון שנחשב כדבר האבד.
