להחמיר בספק פיקוח נפש?
הרב דב קדרון
יבמות נג ע"ב
תוספות (ד"ה אין אונס) כותבים ש"ייהרג ואל יעבור" נאמר לגבי שלוש העבירות החמורות, כאשר מכריחים אדם לעשות מעשה של עבירה, אבל אם האדם עצמו נשאר פסיבי, גם אם באמצעותו נעשית עבירה – אינו חייב למסור את נפשו.
מה הדין במצב של ספק?
הרש"ש כותב שעל פי הכלל הרגיל "ספק נפשות להקל", אם יש לאדם ספק אם יעשה מעשה עבירה – אינו חייב למסור את נפשו. כך גם מבין המהרש"ל (יש"ש סימן ג) את דעת התוספות.
אולם בעל תרומת הדשן (סימן קצט) מחדש שהכלל הרגיל "ספק נפשות להקל" לא חל כאשר מדובר בקידוש השם, שהרי התורה לא הקפידה בעניין זה על אבוד נפש מישראל, אלא אדרבה, אמרה ליהודי למסור את נפשו על קידוש השם, ומשום כך הוא מכריע שאפילו כאשר מדובר בעבירות שאינן הכי חמורות, אם אדם מסוים רוצה לנהוג לפנים משורת הדין ולמסור את נפשו על קידוש השם יש מצבים שבהם מתירים לו לעשות זאת, ומכאן ברור שלפי דעתו גם במצב של ספק קידוש השם מותר לאדם למסור את נפשו ולא אומרים כאן שפיקוח נפש דוחה את הספק.
