דיוק וחידוש ברש"י

מסכת יבמות דף מו

עמוד ב

רש"י ד"ה משפט כתיב ביה. משפט אחד יהיה לכם ולגר (במדבר טו) ואין משפט פחות מג':
עיין ברש"ש שתמה על דברי רש"י שהביא פסוק זה מבמדבר ולא הביא את הפסוק שהגמרא עצמה מביאה (בדף מז ע"א) - ת''ר {דברים א-טז} ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מכאן א''ר יהודה גר שנתגייר בב''ד הרי זה גר בינו לבין עצמו אינו גר, וברש"י - דקמסייעי קראי. דהא עמך כל מקום שאתך משמע ואפילו בארץ ובארצכם למה לי אלא לאו אראיה קאי דבארץ צריך להביא ראיה ולא בחוצה לארץ: מדכתיב גר אצל ושפטתם מכאן אמר ר' יהודה גר בעי בית דין: עכ"ד רש"י, והנראה שרש"י מביא את דבר זה לא כדיבור ממש בפני עצמו, אלא כהמשך לדיבור הקודם שלא שייך לענין זה אלא לענין אם צריך להביא ראיה, שר"י מחלק בין א"י לחו"ל ואין הלכה כמותו,
ונראה לומר שכאן בדף מו: רש"י הביא פסוק שיש בו את המילה "משפט" - משפט אחד יהיה לכם, מפני שבלשון זה כתבה הגמרא "משפט" כתיב ביה, אבל לגבי רב יהודה מאחר שהוא עצמו מחלק בין א"י לחו"ל מפני שהפסוקים מוכיחים, ולכן הגמרא לא מביאה בדף מז ע"א את פסוק זה מחומש במדבר, מפני שהוא נכתב לגבי ארץ ישראל בלבד, והיה מקום לומר על פי שיטת רב יהודה בענין הראיה שרק בא"י צריך בי"ד לעצם הגיור, ועל כן העדיפה הגמרא להביא את הפסוק מדברים שמדבר בשהותם במדבר ומפני זה אולי רש"י קשר בין הענינים והסביר את הנאמר מפורש בגמרא וטרח רש"י לכתוב בלשון זה מדכתיב גר אצל ושפטתם מכאן אמר ר' יהודה גר בעי בית דין:
ובתוספות כאן הביאו ב' הפסוקים: ד"ה משפט כתיב ביה. ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (דברים א) אי נמי משפט אחד יהיה לכם ולגר (במדבר טו) וכו'
והנה בקידושין דף ס"ב ע"ב הביא רש"י על מימרת רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה מאי טעמא משפט כתיב ביה, וברש"י - משפט כתיב ביה. משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח: וזהו פסוק שלישי מחומש ויקרא )כד כב)
ועל כן נראה דאכן דברי רב יוחנן "משפט כתיב ביה" יכול ללמוד מכמה פסוקים ומאחר ולא כתוב מפורש בדבריו למה התכוין הביא רש"י בקידושין את הפסוק הראשון בו מופיע משפט וגר, אבל כאן שרואים שהברייתא ורב יהודה הביא פסוק אחר ושפטתם הביא רש"י את הפסוק מבמדבר שנאמר רק אחר ישוב ארץ ישראל (אבל הפסוק בויקרא נאמר בכללות ללא קשר לארץ ישראל או למדבר) ומבחירת פסוק זה בדווקא בדברי רבי יוחנן, נוכל להבין למה רב יהודה הוצרך לפסוק אחר, עוד אפשר לדייק מלשונו של רש"י מדכתיב גר אצל ושפטתם (זה להיפך מ"משפט כתיב ביה") וכפי שלשון הגמרא מכאן אמר רבי יהודה, וזה טעם נוסף לומר שמפסוק זה יש יותר ראיה שאף בדיעבד אם נתגייר לבד אינו גר, משא"כ משפט אחד יהיה לכם, משמעותו יותר לכתחילה כך צריך להיות הגרות במשפט, ומשפט הוא של שלושה, אבל בדיעבד יתפוס גרות אף לא בשלשה, כי הלשון משפט בפסוק זה הוא שם עצם, אבל הלשון ושפטתם שבפסוק בחומש דברים, משמע לשון פעולה, ופעלתם כך ושפטתם בשביל לגייר.