מדוע סירב יתרו לבוא לארץ?
הרב דב קדרון
יבמות נב ע"ב
מי שעושה פעולת חזקה בקרקע של הפקר קונה אותה בתנאי שידע שמדובר בקרקע של הפקר והתכוון לקנותה, אבל אם הייתה זו שדה הסמוכה לשדה שלו, וחשב בטעות שמדובר בשטח שכבר שייך לו ולא התכוון למעשה קניין – לא קנה.
על פי זה ביאר בעל ערבי נחל (דברים, שבת שובה, דרוש ז) את סירובו של יתרו לבוא לארץ ישראל.
משה רבנו אמר לו (במדבר י, כט): "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ", וכוונתו הייתה שיתרו יקבל חלק בארץ כמו כל אחד מישראל, אבל יתרו לא הבין בדיוק את כוונת משה רבנו וחשב שיוכל ליהנות מהארץ כנספח לישראל אבל לא כבעל זכויות, ולכן אמר: "לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ", ופירש רש"י: "בשביל נכסי".
על כך ענה לו משה רבנו: "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ ...וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ", כלומר שתקבל חלק בארץ כמונו ממש.
אולם בכל זאת מכיוון שיתרו לא העלה בדעתו שיוכל לקנות חלק בארץ, כי חשב שהארץ שייכת רק לעם ישראל ולא לאחרים, ומי שלא מתכוון לקניין אינו קונה, נמנעה ממנו האפשרות להיות בעלים של קרקע, ולכן שילח אותו משה רבנו אל ארצו, כי ידע שבארץ ישראל שוב לא יהיו לו נכסים.
