מצות עונג שבת - "אלו שבתות וימים טובים" (ופרש"י שלא יבטל עונג שבת)
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות צג ע"א
בסוגיתנו הגמרא מספרת לו שהיה לר' ינאי אריס (פועל שעובד בשדה) שהיה רגיל להביא לו פירות בכל ערב שבת, ופעם אחת אחר מלהגיע בשעה מוקדמת, ורבי ינאי לקח פירות מביתו והפריש מהם מעשרות על הפירות שעתידין להגיע אליו והסתפק אם עשה כראוי שהפריש על פירות שלא באו לרשותו ונמצאים במקום אחר ואמר לו רבי חייא שעשה כהוגן והביא ראיה מהפסוק "למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים" אלו שבתות וימים טובים שיש להזהר שלא לבטל מהם מצות עונג שבת.
והנה הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספרו שו"ת רב פעלים חלק ג סימן כב חקר האם מצות עונג שבת היא מהתורה או מדרבנן, ויש לכך כמה השלכות בהלכה וביניהם כשאומר לשם יחוד ומתכוון לקיים מצות עונג שבת אם צריך לכוון שמקיים מצוה מהתורה או מדרבנן, והביא פירוש התרגום לרבי יונתן בן עוזיאל על הפסוק ושמרו בני ישראל את השבת שתירגם וינטרון בני ישראל את שבתא למעבד, תפנוקי שבתא לדרהון קיים עלם ומבואר שהוא דורש את הפסוק וסובר שזוהי מצוה מן התורה, וכן כתב הרשב"א בשו"ת ח"א סימן קכז, שזוהי מצוה מהתורה והביא ראיה מהפסוק שהביאה סוגיתנו.
והנה הרמב"ם בפרק ל' מהלכות שבת הלכה א' כתב ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים ןהם מפורשים ע"י נביאים שבתורה, והם שמור וזכור ושהתפרשו בנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וביאר איזה עונג שבת שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממון האדם, ונחלקו הפוסקים מהי דעת הרמב"ם, הרב ערך השולחן דייק מדברי הרמב"ם שכתב שהם דברי סופרים שסובר שכבוד ועונג שבת הם מדרבנן, אמנם החתם סופר בחידושיו כתב שהרמב"ם סובר שהיא מצוה מהתורה ודרך הרמב"ם לקרוא גם למצוות מהתורה דברי סופרים (ובספרי הריח הטוב ביאורים והערות על שו"ת רב פעלים הבאתי את שיטת הפוסקים).
עוד כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספרו בן איש חי שגם כשאדם עושה מצוה באכילה ומתכוין באכילה גם להנאת גופו מקיים בכך מצות עונג שבת מן המובחר, ובספר קדושת לוי ביאר שהטעם שנתן לנו הקב"ה מצוות שהגוף נהנה מהם בכדי לזכך את הגוף, ןלכן ראוי לפני שאוכלים וטועמים בשבת קודש לכוון לכבוד וענג שבת קודם ומרויחים מכל העולמות עולם הזה ועולם הבא.
