ברית מילה לאחר השקיעה - "אין נימולין אלא ביום"
פניני הדף היומי, עלון יביע אומר / הרב ירון מרדכי זכאי
יבמות עב ע"א
מצות ברית מילה צריכה להיעשות ביום וכפי שכתוב בתורה וביום השמיני ימול,ומבואר בסוגיתנו שישנה מחלוקת כשאי אפשר למול את התינוק בזמן דהינו ביום השמיני ללידתו כגון שהיה חולה, האם המילה צריכה להיעשות דווקא ביום, לדעת חכמים גם מילה שלא בזמנה צריך לעשותה דווקא ביום ולדעת רבי אלעזר בן רבי שמעון אפשר גם בלילה, ולמעשה אנו פוסקים כדעת חכמים שצריך למול דווקא ביום ודרשו זאת מדכתיב "וביום" מהאות ו המיותרת שבאה לרבות מילה שלא בזמנה שתיעשה ביום.
והנה בשולחן ערוך יורה דעה סימן רסב סעיף א כתב שאין מלין אלא מהנץ החמה ואפילו מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום והרמ"א שם כתב שאם עבר ומל בלילה צריך לחזור שוב ולהטיף מהתינוק דם ברית,והנה ישנה מחלוקת בדברי רבותינו הראשונים בדין מי שמל בלילה שלדברי הגהות מימוניות צריך לחזור שוב ולהטיף ממנו דם ברית ולדעת הרא"ש אין צריך לחזור ולהטיף, ומרן בבית יוסף הביא את שתי הסברות וכתב בספר שולחן גבוה שהיות ומרן לא הכריע לכן בשולחן ערוך לא הזכיר דין זה,ומורינו הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל כתב בשו"ת יביע אומר חלק יורה דעה חלק ז סימן כד העלה בדעת מרן שאין צריך לחזור ולהטיף דם שוב.
וישנו נידון מעניין היכן שקבעו את המילה לשעות אחר הצהרים(אף שראוי להקדים כמה שאפשר משום זריזין למצוות) והיות והיו פקקי תנועה המוהל הגיע מאוחר וכבר היתה שקיעת החמה וכעת הגיע זמן בין השמשות דהינו הזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים (כ13.5 דקות) ,האם כיוון שאין כאן מצב של יום גמור המילה תדחה למחר או כיוון שעדיין לא התחיל הלילה דהינו זמן צאת הכוכבים ימולו, ובפרט שטרחו והוציאו הוצאות רבות לסעודת המילה נקיים את המצוה בזמן בין השמשות, ומרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ( חלק יורה דעה סימן טו ) כתב שאף שלכתחילה בודאי שאין לקבוע מילה בזמן בין השמשות אבל במקרה חריג שהמוהל הגיע באיחור שלא באשמתו שיש כבוד הבריות שכל המוזמנים יצטרכו לשוב לביתם ולבעל הסעודה תיגרם בושה יש לסמוך על השיטות שתוך 13.5 דקות מהשקיעה נחשב יום, ועוד שישנה שיטת רבינו תם שהשקיעה היא בזמן מאוחר מהשקיעה הנהוגה אצלנו ולקיים את המילה, ולכן בכדי שלא להגיע למצב כזה ראוי שלא לקבוע ברית מילה בשעות אחר הצהרים.
