האם מילה צריכה כוונה?

הרב דב קדרון

יבמות מו ע"ב

רבי יוסי סבור שגוי שנימול בלי כוונה להתגייר – אין יכול לטבול, כי ברית מילה צריכה כוונה, ויש צורך להטיף ממנו דם ברית לשם מצווה.

הקשה על כך היעב"ץ (שאילת יעב"ץ ח"ב סימן קסד) ממה שרבי יוסי עצמו אומר במסכת עבודה זרה (כז,א) שלא מצינו שברית מילה צריכה להיות לשמה, ונמצא שרבי יוסי סותר את דברי עצמו.

אמנם החתם סופר (יו"ד סימן ש) כתב שאין כאן אפילו ריח קושיה, כי יש הבדל בין גוי שרוצה להיכנס לדת ישראל, לבין יהודי שנימול.

במסכת עבודה זרה מדובר על יהודי שמקיים את מצוות ברית מילה, ומכיוון שאנחנו עם הקודש שכבר נכנסנו לברית בימי צאתינו ממצרים, אנו ובנינו אחרינו עד עולם, וכל מי שנולד יהודי כבר כלול בברית שבינינו לקב"ה, ואפילו ערלים, ועבורנו המילה היא מצוה אחת מתרי"ג מצוות, ויש מהן שצריכות כוונה כגון מצה או תפילין, שאם המצה לא נעשית לשמה או התפילין לא נכתבו לשמה אינו יוצא ידי חובה, וסובר רבי יוסי שמצוות מילה היא סוג מצווה שאינה צריכה דווקא כוונה לשמה.
אבל גוי שמתגייר ורוצה להיכנס לדת ישראל צריך להתכוון לכך, שכמו שאבותינו בימי צאתם ממצרים נכנסו לברית על ידי מילה, כך גם אם גוי זה רוצה להצטרף לעם ישראל הוא צריך להתכוון לשם מצווה במילתו, ואם לא הייתה כוונתו לכך אין תוקף של מצווה למעשהו, ואינו יהודי.