דיוק וחידוש ברש"י
מסכת יבמות דף לד
עמוד ב
רש״י ד״ה הון. שם חכם:
ובדף קיב. שוב מוזכר הון בריה דרב נחמן, ורש"י מפרש - הון. כך שמו:
וצ״ע בשינוי הלשון.
רש"י הסביר "שם חכם" לכאורה זה דרכו במקום שנתקלים בשם חכם לא חדש ולא רגיל ואפשר להיכשל או להבין את מהות שמו בקשר אחר, ולמשל "רב עיליש" שבטוח שהוא חכם כי הרי נאמר "רב" בכל זאת (בפסחים ס"ה: - בלבד) מסביר רש"י "שם חכם", כי לכאורה שנתקלים בשם הזה בפסחים מיד עולה בראש "העולש" (דף לט) שיוצאים בו למרור, ומיד רש"י מזהירנו שהוא שם חכם על מנת להרחיק מחשבה זו, גם כאן נתקלים אנו בשם לא שגרתי, "הון" ומדובר בעמוד זה מ "און", ע"כ רש"י מרחיק אותנו מיד ואומר "שם חכם", ואין לנו אלא לקשר זאת עם "הון" אחר, (עירובין נד:) אמר (רבה) אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב {משלי יג-יא} הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם לאו קובץ על יד ירבה.
אחר שקשרנו את "הון" עם מימרא של רב "הונא", ומאחר ובדף קט: הוזכר עוד בן של רב נחמן "רבין בריה דרב נחמן", ולרב נחמן היה בן שקראו לו "מר הונא" (בבא מציעא מז.) (וכן היו לו עוד בנים חכמים, מר זוטרא, רבי אחא, רב פפא,) הסביר רש"י הון - כך שמו וזה לא קיצור הון ממר הונא.
