האם עובר קרוי "בן"?
הרב דב קדרון
יבמות לה ע"ב
רבי יוחנן וריש לקיש חולקים האם חליצה בזמן שהאשה הייתה מעוברת (ולאחר מכן הפילה את עוברה) היא חליצה כשרה. לדעת ריש לקיש אין זו חליצה כשרה, כיוון שבזמן שנעשתה החליצה הייתה אפשרות שייוולד לה וולד מבעלה הקודם, ואילו היה נולד לא היה כמובן תוקף לחליצה.
בעל ספר רביד הזהב (על התורה, פרשת תולדות) מוכיח מכאן שעובר אינו נקרא "בן" עד שייוולד, וכל זמן שהיבמה מעוברת עדיין היא נחשבת כמי שאין לה בנים. כך סובר גם הריטב"א, המסביר שלדעת ריש לקיש החליצה אינה כשרה רק בגלל האפשרות שהייתה קיימת שההריון ימשיך וייגמר בבריאות וייוולד וולד חי, אבל כל זמן שלא נולד וולד כזה, האשה עדיין נחשבת כמי שאין לה בן.
אולם הוא מביא בשם תוספות שמסבירים אחרת, שחליצה כשרה רק במקום שאין שום צד של בן בעולם, כלומר שעצם העובדה שהאשה מעוברת מחשיבה אותה כמי שיש לה "קצת" בן. כך גם מוכיח המהרש"ל (יש"ש יבמות פ"ט סימן י) מהפסוק (בראשית כה, כב): "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" – כלומר שהעוברים נקראים "בנים". אולם האבן עזרא (שם) כתב שנקראו "בנים" על שם סופם.
נמצא שיש מחלוקת האם עובר נחשב "בן", ומעניין לציין את דברי רש"י במסכת מגילה (יג,א) שמסביר שהאב ראוי להיקרא אב כבר משעת ההריון, אבל האם אינה ראויה להיקרא אם לפני הלידה, נמצא שביחס לאב העובר קרוי "בן", אבל לא ביחס לאם.
