קנה לך חבר / רפי זברגר

יבמות לא ע''א-ע''ב
 

הקדמה 

נלמד את המשנה בדף ל:
וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות.
משנה זו מתייחסת למשנה הראשונה במסכת. שם למדנו כי ישנן חמש עשרה נשים עריות, שאם הן נופלות לייבום הרי הן פטורות מיבום וחליצה וגם פוטרות את צרותיהן מיבום וחליצה מדין ''צרת ערוה''. פוסקת משנתנו שאם הקידושין של הבעל (המת) עם אותן עריות היה קידושי ספק, או שנתגרשו בספק גירושין, הרי יש ספק אם הערווה נשואה, ולכן יש ספק אם הצרה היא צרת ערווה. מצד אחד חייבת היא לחלוץ שמא היא אינה צרת ערווה והייתה חייבת בייבום, אך גם אינה מורשית להתייבם שמא היא אינה אשתו של המת. המשנה מפרטת את אופן הספקות:
כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה - זהו ספק קדושין.
אם הבעל (האח המת) קידש את אשתו ברשות הרבים או ברשות שאינה שייכת לאשה, באחת משתי צורות הקידושין: כסף (או שוה כסף) או שטר, ועמדו האיש והאשה במרחק שמונה אמות אחד מהשנייה. האיש זרק את השטר או הכסף (או שווה כסף) ולא ברור היכן נפל. ייתכן שנפל בתוך ארבע אמות של האשה, ואז נידון הדבר כאילו שהיא קבלה את השטר או הכסף (ארבע אמות של אדם קונות לו) ולכן היא מקודשת. אך אם נפל בתוך ארבע אמות של הגבר, הרי שהיא לא קבלה את השטר או כסף הקידושין ואז אינה מקודשת. זהו דוגמא למקרה של ''ספק קידושין''.
ספק גרושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד - זהו ספק גרושין.
ישנם שלושה מקרים בהם הגט תקף מדין התורה אך חכמים פסלוהו. במקרים אלו נפסק כי הגט פסול (מדרבנן) אך אם ניסת האשה לאחר קבלת הגט ונולדו לה ילדים - הם כשרים ולא מוגדרים כממזרים (נולד מאשת איש).
שלושת מקרים אלו מוגדרים במשנתנו ''ספק גירושין'' המחייבים את האשה לחלוץ, שלא יאמרו אשת המת נפטרת בלא כלום, אך אסורה בייבום, שלא יאמרו צרת ערווה מתייבמת (אנשים לא ידעו שהיא באמת גרושה מן התורה).
1. הגט כתוב בכתב יד הבעל, עובדה המקנה תוקף של עדים לגט. דין זה נלמד משטר חוב הכתוב בכתב ידו של הלווה, שבמקרה זה המלווה יכול לגבות את חובו מנכסים בני חורין של הלווה (מנכסים משועבדים אינו גובה כיוון ש''אין קול'' לשטר).
2. גט ללא זמן כשר מן התורה, וחכמים חייבו להוסיף זמן לשטר הגט.
3. יש בו זמן אך רק עד אחד חתום על השטר. מכיוון שהסופר מצטרף כעד שני - הגט כשר מדאורייתא, אך חכמים פסלו את הגט לכתחילה.
שואלת הגמרא מיד בתחילה:
ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני, מאי טעמא?
מדוע הספק שנקטנו במשנה לגבי קידושין "זרק לה את שטר הקידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה" לא נאמרה גם בגיטין, שהבעל זרק לה את הגט ספק קרוב לה ואז תהיה מגורשת, ספק קרוב לו ואז האשה לא תהיה מגורשת.
על שאלה זו ניתנו בגמרא שלשה הסברים, של רבה, אביי ורבא. במאמר זה נתמקד בהסברם של אביי ורבא. 
 

הנושא

אלא אמר אביי: יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה (איוב ל''ו, ל''ג) , תנא בקידושין והוא הדין לגירושין, תנא בגירושין והוא הדין לקידושין.
נסביר את הפסוק באיוב על פי הסבר מצודת דוד: עננים בשמים מעידים על הגשמים העתידים לרדת (יגיד עליו רעו - הרעם (רעו) מעיד (יגיד) על המטר (עליו)), ממשיך הפסוק ואומר, אם עם ישראל ''מכעיס'' את הקדוש ברוך הוא (מקנה אף, מלשון כעס) יעלה (''הכעס'') ממעל לעננים, ויעצור את הגשמים שהיו אמורים לרדת (אף על עולה). ומכאן אנו למדים עד כמה הקדוש ברוך הוא משגיח על עולמו ובמיוחד על עם ישראל, שלפי מעשיהם מקבלים שכר ועונש.
לומד אביי מן המילים ''יגיד עליו רעו'' - כי הרע (החבר) מעיד גם על חברו, וכך גם אצלנו: הספק שנכתב בקידושין שייך (מעיד) גם בגיטין, וכן להיפך: ספקות שנאמרו בגיטין שייכים גם לקידושין. כל זה מדין ''יגיד עליו רעו''. הרע - החבר יספר גם עצמו וגם על ''חברו''. הקידושין כביכול ''חבר'' של גיטין ומה שנאמר בקידושין חל גם גירושין, וכן הפוך: הספקות שנאמרו בגיטין חלים גם על קידושין.
אמר ליה רבא: אי יגיד עליו ריעו, מאי זהו דקתני?
רבא מקשה על תירוצו של אביי, אם נכונים דברי אביי, לא מתאימה לשון המשנה ''זהו'' שנאמר גם בספק קידושין, וגם בספק גירושין, אשר משמעו - ספק קידושין ישנו רק בקידושין ולא בגירושין, וכן להיפך. שהרי המילה ''זהו'' מצמצמת וקובעת כי רק המנויים במשנה הם הספקות ולא ספקות נוספים.
אלא אמר רבא: כל שיש בקידושין יש בגירושין, ויש בגירושין מה שאין בקידושין,
לכן רבא מסביר קצת שונה את המשנה. המילה ''זהו'' אשר נאמרה בקידושין אמנם משמעותה: הספק המתואר בקידושין הינו הספק היחיד בקידושין, ואין בקידושין ספקות נוספים כמו אלו המתוארים בגיטין. אך בגיטין שייך גם הספק המתואר בקידושין (ספק קרוב לו ספק קרוב לה).
וזהו דגירושין לאו דוקא, אלא משום דתנא זהו בקידושין, תנא נמי זהו בגירושין.
לאור הסבר זה, אומר רבא כי המילה ''זהו'' בגירושין נאמרה אגב המילה ''זהו'' בקידושין, אך באמת אין משמעותה כפשט המילה, ויש בגיטין ספק נוסף על המתואר במשנה.
וזהו דקידושין למעוטי מאי? למעוטי זמן, דליכא בקידושין.
מסיים רבא ומסביר כי המילה ''זהו'' בקידושין אמנם ממעטת את דין שטר ללא זמן. בקידושין אין צורך בזמן, ושטר קידושין ללא זמן כשר גם בדיעבד, והקידושין כשרים לגמרי, עד כדי חיוב האלמנה בייבום לאחר מות הבעל.
הגמרא בהמשך מסבירה מדוע באמת אין צורך בתוספת ציון הזמן גם בשטר קידושין.
ישנה מחלוקת ראשונים האם גם שני הספקות האחרים של גיטין אינם שייכים כלל לקידושין כמו ספק של חוסר זמן. 
  

מהו המסר

שימוש של אביי במילים ''יגיד עליו רעו'' מלמד אותנו עד כמה חשובה הרעות, החברות והביחד. שני חברים ''מעידים'' אחד על השני בבחינת ''אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה''. כמה חשוב ''לקנות חבר טוב'' כדברי המשנה באבות (א', ו'). חבר אמיתי שמשקיעים בו (קונים אותו) היא תוצאה של קשר אמיתי ואוהב, ותמיכה הדדית בלתי מסויגת אחד בשני. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]