להתחזק בעוז / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
יבמות סט ע"א
דאמר מר: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית.
יש לעיתים תחושה שאנחנו לא נמצאים מספיק בבית המדרש, ונאלצים לצאת ולהתעסק עם דברים חומריים. איך אפשר לחזק את עצמנו בזמנים שבהם עלינו להתעסק עם העולם הגשמי?
תשובה שהיא דרך בעבודת ה', עונה רבי יהודה אריה לייב מגור, בעל השפת אמת (שפת אמת, שבועות תרנ"ב), שעוסק במילה "עוז", שמופיעה בכמה הקשרים יחד עם הקדושה, כמו: "אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם" (תהילים פד, ו), או "ה' עוז התאזר" (תהילים צג, א).
הוא מסביר שהעוז הוא מרכיב חשוב בקניין התורה, משום שהעוז הוא החוזקה, והחוזקה הזו נצרכת לכל מי שמבקש להדבק בתורה, כך שגם כאשר הוא נתקל בעניין שאיננו שייך במובהק לבית המדרש והווייתו, הוא מבקש לקשור אותו לשם, ומחפש כיצד הדברים החומריים שמולו מתחברים לתוך הוויית בית המדרש.
לכן ממשיך הפסוק ואומר שהעוז הוא בתוכו של האדם, והוא זה היוצר את המסילות שמובילות את תכני בית המדרש לתוך ליבו של האדם "מסילות בלבבם".
בועז היה איש העוז, שהרי הוא היה נקרא בשם "בו-עז" (שפת אמת, שבועות תרל"ג), משום שכל התוכן שהיה בו היה העוז, ולכן הוא המייצג האולטימטיבי של האדם שמחפש כיצד לקשור את חוויותיו לתוך הוויית הקדושה.
זו הסיבה שדווקא הוא נבחר מלמעלה להיות זה שדרכו תתגלה ההלכה "עמוני ולא עמונית", משום שברגע שאירע לו כל דבר, כולל אותו מפגש עם רות, הוא מיד שאל את עצמו וביקש לברר כיצד החוויה הזו קשורה עם אור חדש של קדושה שיופיע בעולם. משמים זימנו לו את האירוע הזה, שכן ידעו שהוא זה שיכוון אותו לתוך בית המדרש כדי לראות מה הוא מגיע ללמד אותנו.
זהו סודו של מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, כך שהוא לא רק מבין ומסוגל לנתח מה אירע עימו, אלא שהוא מחפש וגם מוצא מהי נקודת היראת שמים שמגיעה מתוך החוויה הזו.
כך, שאם מחפשים משהו שיחזק אותנו בזמנים של התעסקות עם החומר, החובה עלינו להתחזק בעוז, ולהתמיד בחיפוש אחר האוצר של יראת השמים שמסתתר באותם זמנים ומקומות.
