תמיד אפשר גם אפשר / רפי זברגר

יבמות כב ע''א-ע''ב  
 

הקדמה 

למדנו במשנה בעמוד א':
מי שיש לו בן מכל מקום - פוטר אשת אביו מן היבום, וחייב על מכתו ועל קללתו, ובנו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן העובדת כוכבים.
הגמרא מסבירה כי כוונת המונח ''בן מכל מקום'' הוא בן ממזר. כלומר אם אדם הוליד בן מאיסורי עריות אשר מוגדר כבן ממזר, ולאחר מכן נפטר ללא ילדים נוספים, הבן הממזר הזה מיוחס אליו ופוטר את אשתו של המת ממצוות ייבום.
כמו כן, אם הבן הממזר הכה או קלל את אביו הוא מתחייב מיתה כמו כל בן רגיל המכה או מקלל את אביו.
המקרה היחיד בו אין הבן מיוחס לאביו הוא כאשר הבן נוצר מביאה עם שפחה או עובדת כוכבים, שתי נשים אלו גורמות לילדים להתייחס אליהן ולא לאבות מישראל, ובמקרה זה הבן שלהם המכה את אביו אינו מתחייב מיתה.
במאמר זה נעיין בדיון הגמרא שבעמוד ב' על חיוב הממזר בהכאת אביו.  
 

הנושא

וחייב על מכתו. אמאי? קרי כאן (שמות כ''ב, כ''ז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר , בעושה מעשה עמך!
איסור קללה של הורים נלמד מהאיסור לקלל (תָאֹר) את הנשיא. חז''ל לומדים מן המלה "בְעַמְּךָ" כי רק נשיא המקיים מצוות (''עושה מעשה עמך'') אסור להכות או לקלל. אך נשיא שאינו שומר תורה ומצוות אין איסור לקללו.
לאור זאת שואלת הגמרא על דין המשנה: מדוע חייבים על קללת ממזר את אביו והרי אביו הולידו באיסור חמור של עריות, ואין הוא מוגדר ''עושה מעשה עמך''.
כדאמר רב פנחס משמיה דרב פפא: בעושה תשובה, הכא נמי כשעשה תשובה.
רב פנחס התיר לקבל עדות מגנבים שהחזירו את הכלים שגנבו, כיוון שלדעתו עובדה זו מלמדת אותנו כי הם חזרו בתשובה ממעשיהם הרעים, והסטטוס של ''גנב'' הפסול לעדות יורד ממנו. אומרת הגמרא כי ניתן גם להעמיד את משנתנו באבא שחזר בתשובה ממעשיו הרעים, ולכן בנו הממזר אשר מכה אותו, יתחייב מיתה על מעשה זה.
והאי בר תשובה הוא? והתנן, שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות לא יוכל לתקון? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר!
מקשה הגמרא, וכי כיצד ניתן להשוות בין מעשה גניבה לאדם אשר בא על הערווה והוליד ממנה ממזר. הרי קיומו של הממזר הזה מעיד כאלף עדים על מעשה אביו ואמו, ולכן מוגדר המעשה כ''מעוות לא יוכל לתקון''. לאור זאת לכאורה אין אפשרות ''לחזור בתשובה'' ממעשה חמור זה.
השתא מיהא עושה מעשה עמך הוא
עונה הגמרא תשובה מעניינת, וקובעת כי למרות שהחטא ''עומד'' גלוי לפנינו כל הזמן, הרי שאם האבא עשה תשובה וחזר בו ממעשיו הרעים, הוא בכל אופן נקרא ''עושה מעשה עמך'' עד כדי שנוכל לחייב את בנו המקללו או המכהו במיתה.
  

מהו המסר

תשובת הגמרא בשיטת רב פנחס מלמדת אותנו מסר חשוב מאוד לחיים. גם ממעשים כל כך חמורים כמו איסורי ערווה, אדם יכול לחזור בתשובה. אל ייכנס אדם למרה שחורה בעקבות מעשיו, הגם שהם חמורים מאוד. יחשוב תמיד איך לצאת מהמצב, איך לתקן ולשפר מעשים ומחשבות, כיצד יוכל לראות את הדב רים הטובים ולפעול לפיהם, מבלי להיות בדיכאון מכל מה שעבר עליו. גם אם הוא ''רואה'' כל הזמן עדים המעידים על מעשיו השליליים, הוא חייב "להתעלם מכך במחשבתו'', להיות במגמה חיובית ולעלות מעלה כל הזמן. אין להתייאש כלל וכלל: אפשר לחזור ולהיות מוגדר ''עושה מעשה עמך'', אפשר לשפר ולהיטיב את המעשים, אפשר גם אפשר.
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף , אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]