טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא – פטריות
"משנה. אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. גמרא. מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. ושמואל אמר: כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא" (פסחים, קיט ע"ב).
פירוש: משנה אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן. גמרא שואלים: מַאי [מה משמעו] של אֲפִיקוֹמָן? אָמַר רַב: שֶׁלּא יַעַקְרוּ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כלומר לאחר אכילת הפסח אין יוצאים החוצה, ואין מוציאים דברים החוצה, שהוא דורש לשון אפיקומן אפיקו מני (הוציאו דברים). ודבר זה משום גזירה שמא יבואו להוציא את הפסח למקום אחר לאחר שכבר אכלוהו במקום אחד והפסח אינו נאכל אלא במקום אחד ובחבורה אחת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּגוֹן אוּרְדִילָאֵי [פטריות] לִי וְגוֹזַלַּיָּיא [וגוזלות] לְאַבָּא, לרב, שאלה מעדנים שהיו נוהגים לאכול אחר הסעודה, ואפיקומן משמעו מיני מעדנים שאוכלים לקינוח סעודה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: פטריות שם באנגלית: Fungus שם מדעי: Fungi
שם נרדף במקורות: פטרא
שם עברי: כמהה שם באנגלית: Truffle שם מדעי: Tuber
שם נרדף במקורות: ארדיליא, ארדא
נושא מרכזי: מעמדן של הפטריות כקנוח סעודה
פטריות - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקש/י כאן.
מכלול התאורים המופיעים בספרות חז"ל אינם מותירים מקום לספק שאורדילאי (או ארדי) הם פטריות וכמהין ונכללים בקבוצה משותפת שמנקודת מבט טקסונומית (טקסונומיה – תורת המיון) נקראת "פטריות". גופן של הפטריות עשוי מרשת סבוכה של קורים הנקראת תפטיר. סביר להניח (אם כי הדבר לא מוסכם) שהפטריות הן "פטריות הכובע" המוכרות היטב במטבח ואילו הכמהין הם פטריות המתפתחות מתחת לפני הקרקע על גבי שורשי צמחים מסויימים. "הערוך" ומפרשים נוספים מתרגמים ללעז את הפטריות ל"פונג"י" ואת הכמהין ל"טיראטופלי" זיהויים המקבילים לשמות הלטיניים של קבוצות אלו גם בימינו.
יחסו של שמואל לפטריות כקינוח סעודה מובא בגמרא בלשון זהה הן כהסבר למונח "אפיקומן" והן כנימוק להצטרפות לברכת הזימון. בסוגייתנו אנו לומדים: "משנה. אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. גמרא. מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. ושמואל אמר: כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא". מפרש רש"י: "ארדילאי לי - כגון אני שרגיל לאכול כמהין ופטריות לאחר סעודתי". מאכלים אלו כונו בשם "אפיקומן" האסור לאחר אכילת הפסח(1). בגמרא בברכות (מז ע"א) אנו לומדים: "רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא, אתא רב שימי בר חייא הוה קמסרהב ואכיל. אמר ליה רב: מה דעתך לאיצטרופי בהדן? אנן אכילנא לן! אמר ליה שמואל: אלו מייתו לי ארדיליא, וגוזליא לאבא מי לא אכלינן?"(2). מפרש שם רש"י: "אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה - והן כמהין ופטריות, ולרב היו חביבין גוזלות, ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו"(3). מסגנון דבריו של שמואל ניתן היה להבין לכאורה שהחיבה לפטריות מיוחדת דווקא לו ואילו רב מחבב גוזלות אך הגדרת האפיקומן באופן זה מעידה על כך שהפטריות היו מאכל תאווה גם לאחרים ומעמדן היה דומה ל"קינוחים" המקובלים בסיום סעודות בימינו. כמו בימינו גם אז קינוח הסעודה לא נועד להשביע או להזין אלא לסיים את הארוחה "בטעם טוב".
על טעמן וריחן הערב של הפטריות והיותן מאכל תאווה המתאים לקינוח נוכל ללמוד מספורו של רב ענן: "אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: הכל משהין בפני השמש, חוץ מבשר ויין. אמר רב חסדא: בשר שמן ויין ישן. אמר רבא: בשר שמן כל השנה כולה, יין ישן בתקופת תמוז. אמר רב ענן בר תחליפא: הוה קאימנא קמיה דמר שמואל, ואייתו ליה תבשילא דארדי, ואי לאו דיהב לי איסתכני ... כללא דמילתא, כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא"(4) (כתובות, סא ע"א).
העובדה שבדרך כלל כמהין ופטריות לא שימשו כמזון קשורה, כנראה, לערכן התזונתי הנמוך של הפטריות ההופך את אכילתן לסוג של מותרות. ערכן הקלורי של הפטריות נמוך (22 קלוריות ל – 100 גרם) והן מכילות מעט מאד שומן ופחמימות. לעומת זאת הן מכילות וויטמינים חשובים משמעותיים מאד לאדם בן זמננו. ייתכן והמזון הטבעי של האדם בעת העתיקה סיפק את וויטמנים אלו והוא לא היה זקוק להעשרה נוספת בעזרת הפטריות.
(1) הראשונים והאחרונים דנים בייחודם של מאכלים אלו בהקשר האפיקומן. עיקר המחלוקת נובע (או קשור) מחילופי גירסאות בביטוי "אורדילאי לי וגוזלייא לאבא" כנ"ל בהערה 2.
(2) פירוש: ושוב לענין זימון. מסופר: רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא [היו יושבים בסעודה]. אתא [בא] אחריהם לסעודה זו רב שימי בר חייא, הוה קמסרהב ואכיל [היה ממהר ואוכל], אמר ליה [לו] רב: מה דעתך שאתה ממהר כל כך באכילתך לאיצטרופי בהדן [להצטרף אתנו לזימון], ואולם אנן אכילנא לן [אנו אכלנו לנו], שכבר גמרנו את אכילתנו עוד לפני שבאת. אמר ליה [לו] שמואל לרב: אין לומר שכבר גמרו לאכול, משום שאלו מייתו [היו מביאים] לי ארדיליא [פטריות] שהיו חביבות עליו, וגוזליא [וגוזלים] לאבא (רב), מי [האם] לא אכלינן [היינו אוכלים]? ואם כן הריהם נחשבים כעודם בתוך הסעודה, ויכול רב שימי בר חייא להצטרף אליהם לזימון.
(3) במאמר זה נאמץ את גירסת הגמרא שלפנינו אך יש להעיר שהר"ן ורבינו דוד גורסים "ארדילאי וגוזלייא לאבא" ומפרשים שגם ארדילאי הם עופות ואם כן הסוגיה כלל אינה עוסקת בפטריות. בר"ן (על הרי"ף, פסחים, כז ע"א) מצאנו:
"ושמואל חייש טפי שאפילו באותה חבורה אסור לאכול אחר הפסח מיני בשר דשמא לא יזכור שאכל הפסח דטעמא דבישרא בתרא מפכח ליה לטעמא דבישרא קמא וישוב עוד לאכול פסח ושמא יאכלנו במקום אחר. ודוקא במיני בשר הוא דחייש דארדלי אינן שתי תיבות ולא מיני כמהין ופטריות כמו שפרש"י ז"ל אלא מיני עופות הן כמו גוזליא וכך אמרו בירושלמי ארדלין וגוזלין ולמיני בשר הוא דחייש שמואל לפי שמתוך שטעם בשר אחריו בפיו ישכח טעם הפסח אבל למיכל תמרים וקליות ואגוזים לשמואל שרי שאין אלו מעבירין טעם בשר הפסח ורבי יוחנן חייש אפילו בהני ותניא כותיה דרבי יוחנן ולפי זה מאי דתניא כותיה דר' יוחנן דוקא היא".
(4) פירוש: אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָא אָמַר רַב הוּנָא: הַכּל מַשְׁהִין בִּפְנֵי הַשַּׁמָּשׁ, שהמשמש בסעודה ממתין עד שיאכלו האחרים כל מאכל, ואחר כך הוא אוכל, חוּץ מִבָּשָׂר וְיַיִן, שהם מעוררים תיאבון יתר, ונגרם לו צער אם לא יאכל מהם יחד עם הסועדים. אָמַר רַב חִסְדָּא: הכוונה היא דווקא לבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר רָבָא: בָּשָׂר שָׁמֵן כָּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ, יַיִן יָשָׁן בִּתְקוּפַת תַּמּוּז דווקא, שבגלל החום ריחו של היין נודף ביותר. אָמַר רַב עָנָן בַּר תַּחֲלִיפָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ [הייתי עומד לפני] מָר שְׁמוּאֵל וְאַיְיתוּ לֵיהּ תַּבְשִׁילָא דְּאַרְדֵּי [והביאו לו תבשיל של פטריות], וְאִי לָאו דִּיהַב [ואם לא שהיה נותן] לִי ממנו, אִיסְתַּכְּנִי [הייתי מסתכן], מחמת תאוות האוכל שתקפה אותי ... ומסכמים: כְּלָלָא דְּמִילְּתָא [כללו של דבר]: כָּל דְּאִית לֵיהּ רֵיחָא וְאִית לֵיהּ קִיּוּהָא [שיש לו ריח או שיש בו חריפות], יש לתת ממנו לאדם הנמצא במקום, כדי שלא ינזק.
לעיון נוסף:
א. דנין, "סיפורי צמחים – מה נאכל היום" חומר רב על הכמהין ועל פונדקאיהם.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
