ביאור המחלוקת אם יש זיקה
הרב דב קדרון
יבמות יח ע"א
כאשר אדם נפטר ללא ילדים, ויש לו אח, נאמר בתורה לגבי האלמנה (דברים כה, ה): "לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר", ובגמרא יש מחלוקת בין רב לשמואל האם יש זיקה, כלומר האם יש קשר בין היבם ליבמה, שכתוצאה ממנו אסור לו להתחתן עם קרובותיה. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת לפי הדעה שיש זיקה, האם זו זיקה מן התורה או מדרבנן.
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (ברשימות שיעורים) הסביר שיסוד המחלוקת אם יש זיקה או אין זיקה, היא השאלה מהו הגורם האוסר על אשת המת להתחתן עם אדם זר. הסבורים שיש זיקה אומרים שהאח החי, היבם, הוא זה שבגללו אסור לה להתחתן עם איש זר, כי כל עוד הוא קיים היא צריכה להתחתן איתו (או לחלוץ), ואילו הסבורים שאין זיקה אומרים שהבעל המת הוא זה שבגללו אסור לה להתחתן עם איש זר, כי קשר האישות שהיה לה עם בעלה המת נשאר עדיין באופן האוסר עליה להתחתן עם איש זר כל עוד לא נעשה ייבום או חליצה.
הוא מסביר שיש קשר בין המחלוקת הזו לבין מחלוקת אחרת (להלן בדף צו,א) לגבי תוקף הקידושין, במקרה שבו אותה אשה עברה על האיסור והתקדשה לאדם אחר: הסבורים שיש זיקה יאמרו שמכיוון שהגורם האוסר עליה להתחתן הוא היבם, ומכיוון שהיבם עדיין לא נשא אותה, יש תוקף לקידושין שנעשו על ידי איש זר, ואילו הסבורים שאין זיקה יאמרו שמכיוון שהגורם האוסר עליה להתחתן הוא בעלה שנפטר, שקשר האישות שלה איתו עדיין קצת בתוקף, לכן אין תוקף לקידושין שנעשו על ידי איש זר, כמו אצל כל אשת איש שאין קדושין של איש אחר תופסים בה.
