מטרת התורה = שלום

הרב דב קדרון

יבמות טו ע"א

בגמרא נאמר שחכמים לא יכולים לתקן תקנה שתגרום לאשה להיות מאוסה בעיני בעלה, משום שנאמר על התורה (משלי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם".

רבנו בחיי (ספר כד הקמח, שלום) כותב שפסוק זה בא ללמדנו כי יסוד התורה כולה ועיקרה שלום, וכן אמרו חז"ל (חולין פ"ג דף ס) שעיקר בריאתו של עולם הוא השלום, שהרי השמים, שנבראו בתחילת הבריאה, מורכבים משני הפכים: אש ומים, ואין אפשרות לחבר ביניהם בלי שלום, כמו שכתוב (איוב כה, ב): "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".

על פי המדרש, בכל יום מחמשת הימים הראשונים לבריאת העולם נעשה שלום בין העליונים לתחתונים, כי בימים הללו נבראו באופן שווה עליונים ותחתונים, וביום השישי כאשר בא לברוא את האדם, אמר הקב"ה "אם אני בורא אותו מן העליונים הרי העליונים רבים על התחתונים בריה אחת, אם אני בורא אותו מן התחתונים הרי התחתונים רבים על העליונים בריה אחת, מה עשה בראו מן העליונים והתחתונים".

וכל מטרת התורה היא לעשות שלום בין גופו של אדם שנברא מן התחתונים, לבין נשמתו שנבראה מן העליונים, לכן נאמר על התורה (משלי ג, יז): "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם".