טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הסלת והקטרת והלבונה והגחלים – לבונה

"הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה. מנא הני מילי? אמר רבי חנין: דאמר קרא כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת. מתיב רב כהנא: הוסיף רבי עקיבא: הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה. מנא הני מילי? אמר רבי חנין: דאמר קרא כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת. מתיב רב כהנא: הוסיף רבי עקיבא: הסלת והקטרת והלבונה והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו", שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו" (חגיגה, כג ע"ב).

פירוש: שנינו במשנה: הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה. שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו], מה מקורם במקרא? אמר ר' חנין: שאמר קרא [הכתוב] "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", ללמדנו שהכתוב עשאו לכל מה שבכף, אחת, שאף שהדברים המצויים בה אינם מחוברים זה לזה, הם נחשבים כיחידה אחת. מתיב [מקשה] על כך רב כהנא, והרי שנינו: הוסיף ר' עקיבא את הסלת, והקטרת, והלבונה, והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו, לפי שהכלי מצרפם. ואף שאינם כולם דברי אוכל משום חיבת הקודש גזרו בהם טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: לבונה   שם באנגלית:  (Frankincense (Olibanum    שם מדעי: Boswellia sacra

שם נרדף במקורות: לבונתא   שמות בשפות אחרות: ערבית - לובאן


נושא מרכזי: מהו מצב הצבירה של הלבונה?

על זיהוי הלבונה ומאפייניה קראו במאמר "הכא נמי דאית בה קרטין" (שבת, מז ע"א).

לריכוז המאמרים שנכתבו על הלבונה הקש/י כאן.

תקציר: הלבונה מוזכרת פעמים רבות במקרא וספרות חכמים. היא הייתה אחד ממרכיבי הקטורת במשכן. לריח הקטורת הנעים הייתה חשיבות מצד עצמו כחלק מ"זה אלי ואנוהו" של המקדש במובן החיובי אך גם כאמצעי לסילוק ריחות רעים (רמב"ם, מורה נבוכים חלק ג פרק מ"ה). על מעמדה היוקרתי של הלבונה ניתן ללמוד מתוכחות הנביאים המתריעים על כך שאין לקב"ה חפץ בה, למרות ערכה הגבוה, אם הבאתה מלווה בעוונות (ישעיהו ס"ו ג' ;ירמיהו ו' כ').

השימוש בלבונה היה נפוץ בישראל ובעמים, ולכן היא הייתה מפורסמת וזיהויה ברור. מסיבה זו הרמב"ם לא טרח לתרגם את שמה במקומות שהיא הוזכרה. בפיהמ"ש בכריתות (פ"א מ"א) הוא תירגם את שמות סממני הקטורת והשמיט את הלבונה. מקובל לזהות את הלבונה עם השרף הריחני המופק מעצים מהסוג לבונה (Boswellia) ממשפחת הבשמיים (Burseraceae). למשפחה זו שייך גם מור הגלעד ממנו הפיקו את בושם האפרסמון. אחד מהשמות הערביים של עצי הלבונה הוא אל-לֻובּאן כלומר החלב, כנראה בשל צבעו הלבן של השרף. זיהוי הלבונה עם 'לובן' מופיע ב'ספר השורשים' של אבן ג'נאח (שורש ל.ב.ן).

עצי הלבונה גדלים באיזור סומליה, אתיופיה ודרום חצי האי ערב. את השרף מפיקים בעזרת חריצת קליפת העץ הגורמת לשרף לטפטף אל כלי איסוף. השרף הנוזלי מתקשה במשך הזמן ומתגבש לגרגירים, ובאופן זה משתמשים בו. ללבונה ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותה על גבי גחלים ריחה מתחזק מאד. הלבונה נפוצה עד ימינו כצמח בושם וקטורת, ומשמשת לצורכי רפואה הן על ידי שימוש בשרף עצמו והן על ידי לעיסת פיסות עץ. איכות השרף משתנה על פי המין ממנו הופק, ועל פי עונת ההפקה והשפעות נוספות הנובעות מסוג הקרקע והאקלים. לאור כך שקיימות דרגות איכות שונות של הלבונה המונח "לבונה זכה" המופיע בכתובים נועד להגדיר את טיב הלבונה הנלקחת לקטורת. מעניין לציין שהשם לבונה באנגלית "Frankincense" מקורו בצרפתית עתיקה franc = קטורת ו-encens = טהורה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מסוגייתנו ניתן להסיק שהשתמשו בלבונה כאשר היא במצב גרגירי: ". חידושו של רבי עקיבא שבחומרים גרגיריים נגיעה בחלק אחד פוסלת את כל תכולת הכלי למרות שלכאורה הטומאה אינה יכולה להתפשט על ידי מגע. נגיעה בגרגיר אחד אמנם מטמאת אותו והוא מצידו יכול לטמא את הסמוך לו אך כאן השרשרת נעצרת שהרי רביעי בקודש לא עושה חמישי.

מצב הצבירה הגרגירי של הלבונה מאפשר להבין את המונח "קורט". במילונים  ניתן למצוא פירושים שונים למילה זו כמו למשל "קומץ", "קמצוץ" "כמות קטנה", ו"גרגיר". בדרך כלל המשמעות היא דבר קטן מאד או כלשהו. כך אנו מוצאים ברש"י (חולין, עז ע"א): "דאישתקיל קורטיתא - לשון קורט כלומר מעט מן העצם נעכל ונפל לארץ". בברייתא שבה אנו עוסקים לא ניתן לפרש כך משום שאם "קורט" משמעותו כלשהו מדוע פוסל רבי שמעון בפחות מקורט הרי עדיין יש בו כ"משהו"? את שאלה זו שואל הגרי"ז בחידושיו:

"בגמ' ת"ר חסרה ועמדה וכו' על שני קרטין כשרה דברי רבי יהודה, רבי שמעון אומר על קורט אחד כשרה פחות מכאן פסולה, צריך בירור דמהו השיעור של קורט? דליכא למימר דהיינו דאפילו במשהו כשר, ואם כן מאי האי דקאמר פחות מכאן פסולה, הלא אפילו משהו כשר. אלא נראה שהשיעור של קורט הוא שיהא שלם וכו'".

ניתן להבין את דברי רבי שמעון רק אם נניח שקיימות יחידות בגודל סטנדרטי שבהם משווקת הלבונה הנקראות "קורט". ייתכן וזה גרגיר או אולי פתית לבונה אחד כנראה בתמונה להלן. גרגירים אלו או פתיתים מתקבלים בסיומה של התגבשות שרף הלבונה. העיר נתנאל מילס שהמונח "קורט" מופיע גם ביחס לחלתית כנראה משום שגם היא מתקבלת מהתגבשות שרף. גרגירי הלבונה עשויים להיות שלמים או שבורים ומכאן עולה האפשרות של "קורט" או פחות ממנו. על אופיה הגרגירי (הכוונה לאוסף יחידות בעלות מבנה וגודל מוגדר) של הלבונה ניתן ללמוד גם מדבריו של בעל ה"מגדל עוז" (הלכות שבת פ"ו), המתייחס לשקלא וטריא בגמרא לגבי טילטול מחתה ואפרה בשבת (שבת, מז ע"א): "... ופרקה דאית בה קרטין, כלומר שיש באותה מחתה שיורי לבונה קטנים כעין קרטין שיש בהן צורה וכו'". על צורת הגרגירים נוכל ללמוד מדבריו של רבי אברהם פורטלאונה ("שלטי הגיבורים", פרק פא): 

"... והראשונה במעלה היא ... והגרעין שלה כדורי בטבעו ושלם בגופו ולבן, ומבפנים כשישברו אותו הוא שמן ודשן וכשישרפו אותו תכף תעלה לבת אש ממנו. והלבונה המביאים אותו מהודו תטה לאדמימות והיא בצבעה דומה לאפר והגרעין שלה נעשה כדורי במלאכת היד כי חותכים את הלבונה הזאת בחלקים קטנים מרובעים ומשימים אותם בכלי חרס ומנענעים הכלי באויר בחזקת היד סביב סביב בעגול עד שיהיה הגרעין כדורי ... ויקראו אותו אטומו אטומום בלשון יון רוצה לומר קטן ובלתי מתחלק וכו'".  

במדור ה"לשון" בתלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ מועלת השערה שהמילה קורט קרובה למילה היוונית "קראטיון" וכנראה גם למשקל הקראט המקביל לגרעין חרוב. לאור כך שנראה שמקור המילים הוא שמי מובאת השערה ש"קרט" הוא כשינוי קל של "קרץ" כלומר חתך והכוונה לחתיכה קטנה.
 

עצי לבונה בעומן          צילם:  Eckhard Pecher	פריחת הלבונה          צילם: Scott Zona

 

שרף לבונה          צילמה: Nina Aldin Thune		שרף לבונה  בגוון צהוב          צילם: Peter Presslein

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.