יש או אין מנוחה בעולם הבא?
הרב דב קדרון
מועד קטן כט ע"א
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
הקשה רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, מובא בלקט ביאורי אגדות): והרי הביטוי הנפוץ בגמרא לתיאור פטירתו של צדיק הוא: "נח נפשיה", כלומר שהגיעה נפשו אל המנוחה, כלומר שלאחר הפטירה יש מנוחה לצדיקים ולתלמידי חכמים.
ותירץ על פי הידוע שיש שלושה חלקים באדם: נפש, רוח ונשמה. הנפש הוא החלק הקשור לגוף הגשמי, והנשמה היא רוחנית והרוח הוא החלק המחבר בין הגשמי לרוחני.
עיקר השתדלותו, יגיעתו ועבודתו של אדם בעולם הזה הוא בנפש וברוח, ועל זה נאמר (איוב ה, ז): "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", כי תפקידו בחייו הוא לכבוש את היצר הרע השוכן בחלקים הגשמיים, הנפש והרוח, שמשכנם בכבד ובלב. אבל הנשמה, שהיא רוחנית ומשכנה במוח, נשארת בטהרתה גם בזמן חיי האדם בעולם הזה, כמו שאומרים בברכה בבוקר: "נשמה שנתת בי טהורה היא", כלומר שממשיכה להיות טהורה גם כאשר יש באדם יצר רע בזמן שהוא חי בעולם הזה.
נמצא שכאשר אדם נפטר, מצד אחד החלקים הגשמיים שלו, הנפש והרוח, באים אל המנוחה, ומצד שני נשמתו השכלית ממשיכה להתעלות מחיל אל חיל, כי כל השגת החכמה שאפשר להשיג בעולם הזה אינה כלום ביחס להשגה שניתן להשיג בעולם הרוחני, ששם אין לה שיעור, כמו שנאמר (תהלים קיט, צו): "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד".
