מה דין קפה שבושל על ידי גוי?
הרב דב קדרון
מועד קטן יג ע"א
אחד ההיתרים לעשיית מלאכה בחול המועד הוא עבור פועל שאין לו מה לאכול, שמותר לו לעשות מלאכה כדי להשתכר ולהרוויח. בהגדרה המדויקת של "אין לו מה יאכל" מובא ב"בירור הלכה" בשם כמה ראשונים שמהתלמוד הירושלמי משמע שלאו דווקא כשאין לו מה לאכול ממש, אלא אפילו כשיש לו בצמצום ורוצה שיהיו לו מעות ברווח ויוציא יותר לשמחת יום טוב, וכן פוסק הטור. בעניין זה נחלקו גם רבותינו האחרונים:
המגן אברהם (תקמב סק"א) מבין שמדובר בפועל שממש אין לו מה לאכול, אפילו לא לחם ומים, אבל אם יש לו משהו בסיסי לאכול, כגון לחם ומים אסור לו לעשות מלאכה בחול המועד כמו כל אדם אחר, ורק לעשות מסחר, שהוא קל יותר מעשיית מלאכה, הותר כדי להרוויח יותר לצורך שמחת יום טוב.
לעומת זאת האליה רבה (שם סק"ג) כותב על פי הירושלמי הנ"ל שכל פועל, גם אם יש לו מה לאכול, אלא שאין לו הרבה בהרווחה לצורך המועד – מותר לו לעבוד ולהרוויח לצורך זה.
בעל ערוך השולחן (תקמב,ב) פוסק כדעה המקילה אולם מוסיף שההיתר הזה הוא רק למלאכה שנעשית בצינעה ולא למלאכה שיש בה פרסום.
