ס"ת פתוח או סגור בזמן הברכה?
הרב דב קדרון
מגילה לב ע"א
בגמרא נפסקה הלכה כרבי יהודה, שהעולה לתורה פותח את ספר התורה ומברך בזמן שהספר פתוח.
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים בעניין זה, שמדברי הרבה ראשונים נראה שזאת חובה שיהיה הספר פתוח בזמן הברכה, ומסביר רבנו מנוח שכל דבר שאדם מברך עליו צריך שיהיה מצוי לפניו בשעת הברכה, ומוסיף הפרי מגדים שאין להפסיק בין הברכה לקריאה יותר מכדי דיבור, ואם הספר סגור יש הפסק בפתיחתו לאחר הברכה.
אולם תוספות כותבים שלכתחילה יש לגלול ולברך כשהספר סגור, כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בו, ורק בדיעבד אין חוששים לכך, ומסביר הב"ח שלהבנת התוספות כך היא גם דעת רבי יהודה שלכתחילה הספר צריך להיות סגור בזמן הברכה.
גם לגבי הברכה שלאחר קריאת התורה מובאת מחלוקת ב"בירור הלכה":
לרוב הדעות יש לסגור את הספר ולברך בזמן שהוא סגור, אולם הר"ן כותב שכשם שבברכה שלפני קריאת התורה הספר פתוח, כך גם בברכה שלאחריה ניתן לברך כאשר הספר פתוח ללא כל חשש. (יש לשים לב לכך שמי שנוהג לסגור את הספר בברכה שלפני הקריאה צריך לסגרו גם בברכה שלאחריה, כי סברת הר"ן היא רק על פי הסבורים שבזמן הברכה שלפני הקריאה הספר פתוח). שתי הדעות מובאות בדברי המאירי וארחות חיים, אשר כותב שברוב המקומות נוהגים כרמב"ם, לגלול את הספר ורק אז לברך את הברכה שאחרי קריאת התורה.
