סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

היכן רמוזים בתורה שני ימי ראש חודש?

הרב דב קדרון

תענית יח ע"א

  

בגמרא נאמר שאם עיברו את חודש אדר, אז היום השלושים שלו אינו ראש חודש, ורק היום שלאחריו, שהוא א' ניסן, הוא ראש חודש.

הנצי"ב (מובא בלקט ביאורי אגדות) כתב בעניין זה שבדרך כלל כאשר יש חודש מלא – יש לחודש שאחריו שני ימי ראש חודש, היום השלושים של החודש הקודם והיום הראשון של החודש הבא, ויש לכך רמז בלשון התורה שכתבה לגבי קרבן ראש חודש בלשון רבים (במדבר כח, יא): "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם", ואילו לגבי שבת או חגים אחרים לא כתוב בלשון רבים, זאת משום שרק ראש חודש ייתכן שיתפרס על פני יומיים.

הוא מזכיר בדבריו את פירוש הספורנו, שהמילה "חדשיכם" רומזת לכך שראש חדש היה מנהג לישראל שיהיה יום קדוש, שלא עשו בו מלאכה, למרות שהתורה לא אסרה זאת, ולכן הפסוק מייחס אותו לישראל באמרו "ראשי חדשיכם", ולא כתוב כן לגבי שבת "שבתכם" ולא "ביום ביכוריכם" ולא "בחג סוכותיכם".

אמנם הנצי"ב עצמו כותב שעל פי פירושו ניתן להסביר שהביטוי "חדשיכם" בא לומר שאף על פי שבסופו של חודש מלא אנחנו מחשיבים את שני הימים ראש חודש, האמת היא שרק אחד מהם הוא ראש החודש האמיתי, ולכן נאמר "חדשיכם", שגם ביום שהוא ראש החודש רק מבחינתנו, דהיינו ביום השלושים של החודש הקודם, שאינו באמת היום הראשון של החודש החדש - יש להקריב את קרבן מוסף כבכל ראש חודש.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר