טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הקלין שבדמאי: השיתין והרימין והעוזרדין – שיזף מצוי

"... אלא: בנובלות סתמא כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו, כי פליגי בנובלות תמרה. דתנן: הקלין שבדמאי: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה. שיתין אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מין תאנים, רימין כנדי; העוזרדין טולשי וכו'" (ברכות, מ ע"ב). 

פירוש: ... אלא יש להסיק כי בפירוש נובלות סתמא [סתם] כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו [הכל אינם חלוקים ששרופי חמה הם], כי פליגי [כאשר הם חולקים] הרי זה בפירוש נובלות תמרה. דתנן [שכן שנינו במשנה] בדיני דמאי: אף על פי שסתם פירות הבאים לידו של אדם מידי עם הארץ (דמאי) צריך לעשר אותם מחשש שמא לא עישר אותם עם הארץ, מכל מקום פירות מסויימים שהם פחותים בטיבם הריהם הקלין שבדמאי ואין צורך לעשרם. ואלו הם: השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה. בראשונה מפרשים מה הם האילנות שהוזכרו כאן. השיתין אמר רבה בר בר חנה שכך אמר ר' יוחנן שהם מין ממיני התאנים. רימין הם הפירות הנקראים כנדי. העוזרדין הם הפירות הנקראים טולשי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: שיזף מצוי   שם באנגלית: Christ's Thorn Jujube   שם מדעי: Ziziphus spina-christi

שמות נרדפים במקורות: צאלים, רימין, כינרי, (זרד?)   שמות בערבית: נבק, דום, סידריה


נושא מרכזי : לזיהוי הרימין


רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן זיהה את הרימין ככנדי עליהם הרחבתי את הדיבור במאמר "דמתיקי פירא כקלא דכינרי" (מגילה, ו ע"א). במאמר הנ"ל לא התייחסתי למקור השם "רימין". ח. י. קאהוט (ערך "רמי") כתב: "רימין נראה לי מלשון יון ורומא ῥάμνος = rhamnus Lotos ... כי בלי ספק הוא הוא מלה יונית ורומית הרשומה בתחילת הערך ופי' Lotos והוא نبق בלשון ערבית וכמו שפי' הרמב"ם בכלאים הנ"ל".

lotos Rhamnus הוא השם הקודם של המין שיזף השיח (Ziziphus lotus). יש המזהים את שיזף השיח עם "עץ הלוטוס", הנזכר בכתבי הומרוס, שהאוכל מפריו שוכח את מולדתו ואת משימתו. לא ברור לי מדוע בערך זה מזהה קאהוט את הרימין כשיזף השיח ואילו בערך "כנר" הוא מזהה כשיזף מצוי (Ziziphus spina-christi). סביר יותר להניח שהכוונה של המשנה בשם רימין לשיזף מצוי משום שפריו ראוי יותר לאכילה. פרותיו של שיזף השיח קטנים וטעמם תפל.   

 

תמונה 1. עצי שיזף השיח - בקדמת התמונה
  

תמונה 2. שיזף מצוי בשפלת יהודה צילם: אורי אורבך		תמונה 3 - שיזף מצוי – עיר אובות ליד חצבה   גיל העץ מוערך בכ- 800 שנה.

תמונה 4. שיזף מצוי - פירות         צילם: אורי אורבך		תמונה 5. שיזף מצוי - פירות         צילם: אורי אורבך

רשימת מקורות:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 149-150). 
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 219-220). 
י. בוכמן, 'מרכול ושמו שיזף', טבע וארץ, חשון תשנ"ד, נובמבר 1993, חוברת 262.
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 181-184).

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "שיזף מצוי", "שיזף השיח".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.