סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

תעניות על גשמים - שלוש תעניות בבת אחת – מקור מהנ"ך

הרב עזריאל זילבר

תענית יב ע"א

 

שנינו במסכת תענית :"הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה": [משנה מסכת תענית פרק א משנה ה]

השאלה המתבקשת היא, מדוע מתחילים בשלוש תעניות בבת אחת? נראה לומר, שהמקור הוא ספר יואל. שם מוזכרות שלוש תעניות.

התענית הראשונה :"קַדְּשׁוּ־צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל־יְקֹוָק": [יואל פרק א פסוק יד]

בתענית השנייה נאמר :"תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי־בָא יוֹם־יְקֹוָק כִּי קָרוֹב": [יואל פרק ב פסוק א] אומנם כאן לא מוזכר צום בתחילת הפרשה, אך בסופה נאמר :"וְגַם־עַתָּה נְאֻם־יְקֹוָק שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד": [יואל פרק ב פסוק יב]

התענית השלישית :"תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ־צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה": [יואל פרק ב פסוק טו]

אומנם התעניות שם הן על צרת הארבה, אך מודגש בהמשך הפסוקים, כשבאה הישועה, שהייתה שם בצורת גדולה :"וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן": [יואל פרק ב פסוק כג] כלומר, גם היורה וגם המלקוש היו בחודש ניסן. הגמרא [תענית דף ה] מספרת באריכות על רוב הניסים שהיו שם, אחרי בצורת נוראית. בכל אופן, גם על צרות אחרות, עושים שלוש תעניות, כאמור בפרק ג' של מסכת תענית.

מדהים לגלות, שחז"ל אכן השתמשו בפסוקים בספר יואל כדי להוכיח שתענית אסורה במלאכה ומתחילה מהבוקר. כך נאמר במסכת תענית :"אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: אמר קרא קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים - כעצרת, מה עצרת אסור בעשיית מלאכה - אף תענית אסור בעשיית מלאכה. אי מה עצרת מאורתא - אף תענית נמי מאורתא! - אמר רבי זירא: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי ירמיה בר אבא: אמר קרא אספו זקנים, דומיא דאסיפת זקנים, מה אסיפת זקנים ביום - אף צום נמי ביום". [תלמוד בבלי מסכת תענית דף יב עמוד ב ]

נראה לומר, שאף עניין שלוש התעניות, נלמד מספר יואל. ייתכן שחז"ל לא הזכירו זאת כי היה להם ברור שצריך לעשות כך על פי ספר יואל.

מקור נוסף אפשרי הוא מגילת אסתר. אסתר מצווה על מרדכי :"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן" [אסתר פרק ד פסוק טז]

קשה להניח שמדובר בשלושה ימים רצופים. האם אסתר רצתה שכל היהודים, כולל זקנים, חולים, מעוברות ומיניקות יצומו שלושה ימים רצופים?

ודוק, אסתר לא אומרת "שלושה ימים ושלושה לילות", אלא שלושה ימים, שכל אחד מהם יממה, לילה ויום.

כך מצינו במסכת תענית. אומנם שלוש התעניות הראשונות הן רק ביום, אך השניות, החמורות יותר, מתחילות מהלילה. :"עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור. אוכלין ושותין מבעוד יום..." [שם משנה ו]

אלא שלכאורה דבריי נוגדים את דברי חז"ל. נאמר ב'פרקי דר' אליעזר' :"וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן" ומיד בהמשך שם :"ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מה הוא לשון ויעבור מרדכי, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה.." ['פרקי דר' אליעזר', פרק נ]

הרי שצמו שלושה ימים רצופים. יתר על כן, העבירו את ליל הסדר בתענית ונמנעו ממצווה דאורייתא של אכילת מצה. לכן נאמר 'ויעבור מרדכי', כביכול עבר איסור להצלת הכלל.

אלא שיש מקום לומר שדברים אלו שנויים במחלוקת אף בדברי חז"ל. הגמרא במסכת מגילה מביאה מחלוקת בין רב ושמואל בפירוש המילה 'ויעבור'. :"ויעבור מרדכי אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר דעבר ערקומא דמיא". [מגילה דף טו.]

אומנם דעת רב היא כ'פרקי דר' אליעזר', אך דעת שמואל היא, שעבר לעבר השני של שושן, מעבר למים, לכנוס את היהודים. ייתכן שלפי דעת שמואל, לא צמו שלושה ימים רצופים, ולא דחו את ליל הסדר. ייתכן עוד, ששמואל, שהיה רופא, לא רצה לקבל את האפשרות שציבור שלם יצום שלושה ימים רצופים. 

תגובות

  1. כ כסלו תשפ"ב 16:44 שוהם | וינברגר ברוך

    תודה

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר